Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 2 (1894)
- Date
- 1894-01-01
- Page
- Seite 109 (sequence 123)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 69% known words query
- IRI
…/8003959-8004266--431-8004388- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
109 בעולמות העליונים כלוב על המרה? כי כנראה באש ק נ א ת ו דבר - המ... פאר, נכרית לא אשים לראשי לעת־־־עתה, אבל דבור זרנוני אפשר לנסות; כי.שנור הוא כפי כלנו היטב, ונם בפי צלה - יבקול! חשביה, איפה נסתרת? בא נא ושמע את הנפלאות אשר ספר לנו כלוב על אדות הרופא. ח ש ב י ה 5 יננש בלי חמדה• נפלאות? במופלא ממני אינני דורש, אין לי שום חשבון - ובנונע לאסא, אדם נתל הוא, כך אמר עליו אלידע - ועדותו נאמנת לי. חולדה: אלידע , אלידע, אך ורק אלידע! אוריך־ותומיך הוא וכל היוצא מפיו קדוש לך. מדוע לא תנסה לשפוט על דבר בשכלך הפרטי? הנד, למשל, מה דעתך על הלאומיות? ח ש ב י ה: (אל לבח לולא רבה אמונתי באלידע כי עתה לא הלויתי לו עשרים האלף - (בקול• לאומיות? אלידע אומר - כלומר לפי דעתי רעיון יפה הוא 5 כל ישראל אחים; ובפלשתינה, כנראה, כר נרחב למסחר. אך לעת־עתה אין לי שום חשבון, ואם יעלו שמה המתחרים בי - אין רע . חולדה: <אל צלה) אם יפתה אסא את אלידע ומשפחתו לעלות לפלשתינה לא תדלוף עיני מתונה. מה מאד שנאתי את המשפחה הזאת! (אל לבה• נם במקום הזה מתרחקות אשתו ובתו מעלינו, כמו לו היו בנות מלכים! ואנחנו עשירים מהם שלש מונים, ובתי בעלת אות־הזהב. - ומה, קוראים חביבים? הנשים עוד ארבנו בפתח הנן הזה , או נלך הלאה? אידמה, כי טוב לנו לחכות פה, כי עוד מעט ושב אסא הנה ונשמע נם מה בפיו על אדות הלאומיות - ועל אדות השרוך שזכתה לו חולדה שלא בפניו ואולי נם שלא מדעתו. אמנם משפחת חשביה משפחה שפלה היא ״במקורה הראשון״, ולא לחנם מתרחקת אשת אלידע מעליה - אך סוף סוף עשיר נדול הוא, האדון חשביה, וכמו שאומרים הבריות ״טוב להתחכך בעשירים״... ומה נס כי בבית הזה יבקרו הרבה מיני בני אדם, ונמצינו למדים כמה וכמה דברים ומנהנים מעולמות העליונים. - שורו, הנה איש משונה ננש אל הנן: פניו ירקרקים, שערות ראשו ארוכות יותר מדי, משקפים כחולים על עיניו, מעילו לא חדש ולא מהודר, והוא נושא צרור גדול מתחת לזרועותיו. מובטחני כי האיש הזה איננו מעולמות העליונים! הנה הוא מתמהמה בפתח, וכמו קשה עליו הכניסה, ובאזני־רוחי אשמע מה שידבר אל לבו: "אומרים כי אדון הבית הדיוט נדול הוא, אבל נם עשיר נדול הוא. בהדיוטותו אמצא חפץ רב - כי ההדיוטים אינם מבקרים נוראים - ובעשרו אמצא בודאי חפץ רב״. אה! ״מחבר״ האיש!- הנה הוא מכעכע בנתנו ומשתעל בקול רם כדי להודיע ״מציאותו״ ליושבים בנן. חולדה: קשה לי לסבול יהדותו של המקום הזה. הנה נם קבצנים מחזירים