Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 107

107 בעולמות העליונים ומסכסכה, מלאה מכשולים ומפריעים - בקצור, אהבה שיש בה סכנת נפשות, כדבר שנאמר ברומנים איומים... מדת השכלתה אמנם לא קטנה היא, אבל השכלה יהודית - מאן דבר שמא! - אלה המה הסמנים המובהקים אשר בשתי ״העדינות״ האלה, ועתה נעמוד ונשמע מה ידובר במשפחת חשביה בצירוף בלוב אשר חכה לבוא הנשים. אך באו הנשים וירץ כלוב לקראתן וישתחו לפניהן בכבוד גדול ויאמר:- שלום לכן, עדינות! העלתה לכן הרחצה יפה? חולדה: המים קרים וגלים אין, ומה יש להתענג ברחצה בזו? - אנכי מראשית בזאת ידעתי כי במקום הזה לא נרוה נחת; לא לנו, לא לנו הוא! יבאו הנה עניים וביגונים,אבל אנשים מפונקים כמונו,אנשים בעלי־יכלת כמונו, מחויבים לנסוע למקומות הרהצה שבחוץ־לארץ. אבל מה אעשה ואישי היקר ירא לצאת מסביבות עירו - ירא הוא פן לא ימצא בחוץ־לארץ את אחיו היהודים במספר גדול. ח ש ב י ה: כבר אמרתי לך כי אין לי שום חשבון לנסוע לחוץ־לארץ - לא אוכל להתרחק ממסחרי ימים רבים. צלה: בראשונה לא ישר המקום גם בעיני, אבל לאט לאט הסכנתי עמו. ח ו ל ד ה: לא, לא הסכנת עמו! אל תשכחי מי את ומי הם הבאים הנה: אנחנו עשירים, ועם מי נתהלך פה?(בפנותה אל בלוב, בגאון) הגידה נא, עם מי תוכל בתי להתרועע? הן לבתי נתן אות־־זהב בצאתה מבית־־הספר הגבוה! כ ל ו ב: (אל לבו) כזאת שמעתי מפיה פעמים אין מספר, אבל ז ה ב הבת רב מאד גם מלבד האות אשר נתן לה, לכן אתאמץ למשכה אלי. - (בקול) אבל אנכי חיב להודות לבעלך הנכבד כי הביאבן הלום ואזכה לדעת משפחה יקרה ועדינה כזו - כי אם אין אתם כאן מי כאן?! צלה: (אל לבה) חלקותיו לוקחות לבבות, אבל אפא יפה ממנו - ואסא רופא הוא, ומה כלוב? אך סטודינט - (בקול) הנה קלפים על השלחן, האם צחקתם רק שניכם, אתה ואבי? בל וב: גם אלידע לקח חלק בצחוק, וגם אסא הרופא הלאומי, (חשביה אשר ״לא מצא שום חשבון״ בשיחה זו, קם ויתהלך בגן). חולדה: הלאומי? מה זאת לאומי? האם משרה מיוחדת היא או מין מחלה חדשה? - צלה בתי! הן את למדת הכל בבית־הספר הגבוה, ואות־זהב נתן לך, הביניני לדעת: מה זה רופא לאומי? צלה: בנראה הוא רופא המרפא אכרים או האוהב אכרים, או המרפא רק את בני עמו - האף אין זאת, כלוב? חולדה: אסא אוהב אברים? האם אסא איננו איש יהודי? בלוב: יהודי הוא יותר מדי, יהודי עד הקאה, ודא נקרא בזמן הזה: "יהודי