Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 98

פ ד ד ם 98 לדבר שאי אפשר. לפיכך אני חושב, שכל תקנות אושא יצאו לפעלן בטרם עלה רשב״ג על כסא הנשיאות, אם גם הח׳ ווייס מיהם לו איזו מהן; מפני שנם הוא, כאביו, עקר דירתו מיבנה שנעשה שם לנשיא והתישב נאושא. כנר דועך אשר אורו מתחזק לפני הכבותו, כן נתחדש כבוד הנשיאות בימי בנו של ר׳ שמעון. רבי יהודה, או כמו שהוא נקרא בתלמוד סתם בשם "רבי׳/ עלה על כסא הנשיאות בשנת תתק״ך לאלף הרביעי בשפרעם, וברוב חכמתו, וביחוד ע״י ידידותו עם אחד הקיסרים אשר.מבית אנטונינום, עלה למעלה על כל חכמי דורו והיה באמת ראש הסנהדרין שנתחדש כבודה בימיו. חשיבותו בעיני העם ומעלתו הרמה נתנו לו הכה לתקן תקנות שונות, כמו שעשו אבותיו עד רדת כבור הנשיאות בימי זקנו רבן גמליאל. הוא התיר לקנות ירק תיכף במוצאי שביעית / אף על פי שהירק ההוא גרל בשנה השביעית(שביעיתפ״ו משנה ב׳), ובכללהקיל הרבה בעניני שביעית. הוא פטר את בני בית שאן, קיסרי, בית גוברין וכפר צמה מכל הרינים הנוהגים בשאר ערי ארץ ישראל בשביעית, וגם פטר אותם ממעשר ירקות וחולין ו׳: ירושלמי רמאי פ״א). פעם אחת הביאו לפניו מורה עני שעבר על ריני שביעית, אך תחת להעניש את החוטא פנה הנשיא להקנאים בשאלה נפלאה: ״במה איפוא יתפרנס העני הזה *״ וירושלמי תענית פ״גי. הוא חפץ לבטל לגמרי את דיני שביעית, בלי ספק לפי שיטתו ששמטה תלויה ביובל שאינו נוהג בזמן הזה ׳ע׳ גיטין ל״ס, אך המופלא בחסידות / ר׳ פנחס בן יאיר, עכב בידו(ירושלמי דמאי פ״ב). הוא ובית דינו נמנו על עיר קיני וטהרו אותה מן הטומאה שהיתה מוחזקת בה ער ימיו(אהלות פי״ח משנה ט׳י, ושנה משפט הסקריקון. וזהו המשפט ההוא. פעמים יקרה שאיש נכרי גזל קרקע מישראל בארץ ישראל / היינו לפי רעתי; שרי הרומיים שישבו בארץ ישראל היו עונשין במשפט המלכות את בני ישראל בעלי אחוזות שהטילו עליהם איזה חשה ותואנה, והיו לוקחים מהם נכסיהם שבאחריות ונתנום להמוסרים) להסרדיוטות וכיוצא בהם שהיו מוכרים אותם לאחרים. מפני שהמוכרים ההם, הנקראים בפי התלמוד "סקריקון" בלי ספק על שם הרוצחים <3ומ״5£0 קרדום בלשון רומי / ומזה אנא מקרא ריש בריוני יגיטין נ״ו> מזמן החרבן), מכרו הון זרים שלא עמלו בו במחיר שפל / התקינו, שבל יהורי הקונה מסקריקון שרה נותן לבעלים הראשונים רביע בזמן שאין בידם לקנות לעצמם / ואם יש ביר הבעלים הראשונים לקנות לעצמם הם קודמין לכל אדם. רבי הושיב בית דין ונמנו, שאם שהתה הקרקע ברשות הסקריקון י״ב הרש אין עור רשות ביר הבעלים הראשונים לערער על המכירה / וכל הקודם לקנות זכה, אבל נותן לבעלים רביע יגיטין כ״ה>. המשנה הראשונה, כנראה, השבה את מעשי הסקריקון לגזל גמור, ועל כן לא גרעה את זכות הבעלים הראשונים; אך רבי / בלי ספק מחפצו להחזיק במעוז השלום עם פקידי הרומיים, שנה את המשפט ההוא.