Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 95

95 פעולות חכמי ישראל בין הרבים לבטלה; היינו דברי היחיד שהתנגד לדברי בית דין מומן הקודם; שהחק אין בית דין יבול לבטל דברי בית דין חברו אינו מתפשט עליו וגם הקטן ממנו בחכמה ובמנין יכול לבטלו, וא״כ אחת היא לנו כמה היו בבי״ד ההוא חכמים שלא הסכימו לדעת הרבים? ועל זה יענה כי אפשר שיתנגד איזה יחיד להלכה קבועה על פי מסורת שיש בידו מחכם פלוני; ואם ידעו לדורות כי החכם הפלוני ההוא בזמנו התנגד לחבריו הרבים ובטלה דעתו - יאמרו לבעל המסורת כי דעת החכם ההוא כבר בטלה ברוב דעות חבריו. האמנם איזו מקומות בתלמוד אינם מסכימים לפירוש זה (ע׳ מגילה ב׳; מועד קטן ג׳; גיטיץ ל״ו; ע״ז ל״ו; ירושלמי שבת פ״א); אם גם אין ההגיון תופם שיהיה כה ביד אנשים לקבוע הלכות לעולמי עד; ואינו מסכים עם הכלל הידוע יפתח נדות כשמואל בדורו. ואל ישיבני הקורא מימי הפורים שנקבעו לדורות; בי אין עניני ז כ רונו ת אומה שייכים לכאן. ימי הפורים קבלו בני ישראל עליהם ועל זרעם וכל הנלוים עליהם (אסתר ט׳ ב״זי ורשות לעם לקבל עליו מנהגי זכרון לדורות; כמו שקבלו עליהם בני ישראל (בלי צווי מיוחד מאת הקב״ה׳; לבלי לאכול את ניד הנשר,. ובאמת בעניגי הזכרונות אין חילוק בין דורות קודמים ומאוחרים; כי גם המאוחרים היו באותו נם. אם היה יעקב נהרג בהאבקו; אם הצליח ביד המן להאביר את היהודים; אז לא היו דורות מאוחרים לישראל; ועל כן הזכרונות שנקבעו למאורעות אלה שוים הם לכל הדורות לעולמים. וכמה נדחקו האמוראים לתרץ סתירות שונות שעלו לפניהם על פי פירושם בהמשגה בעדיות. ר׳ זירא שאל את ר׳ אבהו (ולפי גירסת אחרים היה השואל ריש לקיש והנשאל ר׳ יוהנן) מי נתן רשות לרבן גמליאל ובית דינו לבטל את דברי בית שמאי ובית הלל שאסרו להרוש בערב שביעית אחרי העצרת; והלא אין בי״ד יכול לבטל דברי בי״ד חברו וכו׳? הנשאל השתומם כשעה ואחר כך אמר: אימור כך התנו וב״ש וב״ה> ביניהן 5 כל הרוצה לבטל יבא ויבטל(מועד קטן ג׳). כמה זר הוא לשמוע טענת "אימור"(אפשר) במקום שהדבר נוגע במעשה שהיה! ומה אם באמת לא היה כף ומי ימחה בידנו לומר "אימור" כזה על כל התקנות שתקנו כל בתי הדינין שעמדו לישראל? - שמואל אמר ז ״הפרוזבול הוא עלבון הדיינים; אם איישר חילי אבטלהו״. •ושאלו ן והא אין בי״ד יכול לבטל וכו׳ 1 ותירצו: הרי קאמר ז אי איישר חילי יותר מהלל אבטליגה יגיטין ל״ס. אבל האם נשאר בידנו קצב ומרה לחילו של הלל שנוכל לדעת; מתי חילו של שמואל או אחר נופל ממנו; ומתי הוא עולה עליו? מן המשנה בעדיות הקשו על ר׳ יהודה נשיאה שהתיר שמן גוים; ותירצו שהאיסור לא פשט בישראל(ע״ז ל״ו). אך המשנה בעדיות לא.הבדילה כלל בין איסור שפשט ברוב ישראל ובין איסור שלא נתפשט כל כך.