Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 93

93 פעולות חכמי ישראל ־ המאורע של העברת הנשיא אבדחשיבותו. הד״ר ז. פראנקעל והה׳ ווייס משערים בצדק, בי רבן גמליאל חפץ להחזיר עטרת הסנהדרין ליושנה, היינו שתהיה הסנהדרין לבדה מתקנת תקנות וקובעת הלבה למעשה ברוב דעות בבל דבר שנפלה בו מחלוקת, ולא במו שנהגו מימות בית שמאי ובית הלל ״ שבל הבס במקומו היה מחוקק לעדתו, וחלוקת הדעות עלתה למעלה ראש והתורה נעשתה להרבה תורות (דרבי המשנה צד 89, דו״ד ח״ד צד 05 . אך לדאבון לב לא הצליח הדבר הזה בידו. בל אחד מן החכמים בדור הזה ואחריו לא נרצה לותר על דעתו ולהציע למשפט הסנהדרין כל דבר שהוא חלוק בו עם חברו. גם הנדוי שגזר רבן גמליאל על גיסו ר׳ אליעזר המחזיק במחלוקת על התנגדותו הנפחד, לדברי חבריו הרבים (ב״מ נ״ט>, לא עשה פרי. עוד יותר: בעלי הנצחון ואוהבי הפירוד, כמו להכעיס את הנשיא, נטו אחרי גיסו הקפדן. האמנם מן הספור ע״ד הנדוי הזה נראה שבל החכמים.הסכימו למעשה הנשיא, אך באמת לא בן היה. ברייתא אחת אומרת לנו: ״צדק צדק תרדוף - הלך אחר בית דין יפה: אחר ר׳ אליעזר ללוד, אחר ר׳ יוחנן בן זכאי לברור חיל״(סנהדרין ל״ס. הרואה בעין פקוחה יראה בזה חץ שלוח אל לב רבן גמליאל. בעל הברייתא עובר בשתיקה על הסנהדרין שביבנה ושולח את מקשיבי דבריו לבית דינו של ר׳ אליעזר, שהוא מזכיר אותו לפני רבו ר׳ יוחנן בן זכאי, וכל כך גדולה שנאתו להסנהדרין, עד שבהזכירו את ר׳ יוחנן בן זכאי אינו מראה על׳ מקום מושב הסנהדרין שלו ביבנה,אך על דירתו הפרטית בברור חיל. הברייתא הזו מצאה חן בעיני שונה אחר, והוא חוזר עליה ומוסיף עוד שמות מקומות חכמים שונים וכרוכלא או מחבר לוח של אדרסים בזמננו הוא הולך וחושב : ״צדק צדק תרדוף-הלך אחר חכמים לישיבה, אחר ר׳ אליעזר-ללוד, אחר ר׳ יוחנן בן זכאי - לברור חיל, אחר ר׳ יהושע - לפקיעין, אחר ר׳ גמליאל - ליבנה, אחר ר׳ עקיבא - לבני ברק, אחר ר׳ מתיא - לרומי, אחר ר׳ חנינא בן תרדיון - לסיבני, אחר ר׳ יוסי-לצפורי, אחר ר׳ יהודה בן בתירה - לנציבין, אחר חנניה.בן אחי ר׳ יהושע-לגולה, אחר רבי-לבית שערים, אחר חכמים-ללשכת הגזית"(שם). פה ברורה המנה לבטל כל מרכז; להשונה אין חילוק בין ארץ ישראל, רומי,נציבין ופומבדיתא <גולה>, אין יתרון לבית דינו של ר׳ גמליאל ולבית דינו של רבי על חכמים אחרים, ובמו להראות בעליל שאין עתה חשיבות להסנהררין הוא מוסיף בסוף דבריו ״אחר חכמים - ללשכת הגזית״, כאדם האומר: להחכמים, היינו הסנהדרין, היתד! חשיבות אך בלשבת הגזית,ומיום שגלתה סנהדרין משם .(עי׳ שבת ט״ו>, אין עוד סנהדרין לישראל. אפשר בי חפץ בני דורו של ר׳ גמליאל בביטול המרכז.היתד, לו מטרה מדינית: כדי לכונן את המרירה כנגד הרומאים,שהנשיא האוהב שלום לא היה נרצה לה, וכדי שבבטול כל מרכז מיוחד לא יוכלו הרומאים להתבונן אל המרידה בראשיתה, אך בכל אופן הביא בטול המרכז רעה לישראל. הרבה מן החכמים הנזכרים