Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 91

כי המקדש והחיים המדיניים שחרבו לא במהרה ישובו לקדמותם, וני מעתה מרכז היהדות צריך להיות הסנהדרין, תחת המקדש. כן עשה ז ב ר למקדש בתקנות שונות (ראש השנה ל׳), כמו שעושים זכר לרעיונות ואנשים שנתיאשו לראותם בקרוב מחדש, ונתן להסנהדרין יתרונות שונים, שהיו עד עתה אך להמקדש 1שם כ״טי *1 . אחרי מות ר׳ יוחנן בן זכאי כחמש שנים אחרי החורבן, עמד עוד הפעם נשיא בראש הסנהדרין שביבנה, הוא רבן גמליאל השני, בנו של רבן שמעון שהיה נשיא הרפובליק היהודית. הוא ביטל את האיסור בשנה הקודמת לשנת השמטה לחרוש מן הפסח בשדה הלבן ומן העצרת בשדה האילן(מועד קטן נ׳), בלי ספק מפני שאחרי המלחמה נתדלדל העם וקשה היה לקיים את האיסור הזה. עד ימיו לא היתה להתפלה נוסח מיוחד וקבוע, וכל אחד היה מתפלל כפי יכלתו ושיח לבו; ובלבד שיכלול בתפלתו שלש ראשונות ושלש אחרונות כפי הנוסח ויתר שתים עשרה הבקשות הכלולות בתפלת הביננו. שמונה עשרה התפלות האלה נתקנו ע״י אנשי בנה״ג (מגלה י״ז), ומלבד שלש ראשונות ושלש אחרונות היו מסורות לכל אדם. רבן גמליאל צור. לשמעון הפקולי ביבנה לסדרן בנוסח קבוע (שם) וצוה לשמואל הקטן להוסיף עליהן עוד ברכת המינים (ברכות כ״ח1**1. כפי הנראה לא כל חבריו הסכימו לנוסח זה.ר׳ יהושע חשב לנכון לקבוע תפלה קצרה מעין י״ח, ור׳ אליעזר לא הסכים לשום נוסח קבוע בתפלה, שלא תהיה התפלה קבע אלא רחמים ותחנונים (שם, אבות׳. בימי רבן גמליאל קבעו כי בכל מקום שנחלקו בית שמאי ובית הלל יורו הלכה כדעת האחרונים (ירושלמי יבמות פ״א>. ראוי היה לקוות; כי לסוף תשוב האחדות לישראל. אוהבי היונים, הצדוקים, האיסיים ודומיהם חדלו להיות מפלגות, להקגאים מתנגדי הרומיים לא היה עוד מקום, ועתה בטלו לגמרי גם את בית שמאי, אך רוח הפרוד שהביא לישראל כל רע עוד לא סר מעליו. פעם אחת חלל רבן גמליאל את כבוד ר׳ יהושע. אם גם חלול. כבוד זה לא היה בלי סבה, אך מפני שכבר חלל הנשיא את כבוד החכם הזה שתי פעמים, לפיכך העבירו החכמים את רבן גמליאל מנשיאותו ומנו את ר׳ אליעזר בן עזריה במקומו ביתר באור דברתי בזה בהכרמל החדשי לשנת תרל״ט בחוברת אב . **) רבן גמליאל זה הוא בלי ספק השני, כי הראשון היה בירושלים ולא היה לו דבר עם יבנה. מזה נראה ברור כי הדברים ״שמעון וישמעאל לחרבא (סנהדרין י״א,) שאסר, לפי המסורה, שמואל הקטן לפני מותו, אינם מוסבים על רבן שמעון בן גמליאל הראשון שמת ומן רב קודם שמואל הקטן, אך על איש אחר, ואולי הבונה על בר כובבא שלדעת קצת היה שמו שמעון. ר׳ ישמעאל שנזכר עם שמעון זה לא היה מעולם בהן גדול, כי לא נודע לנו בזמן החורבן כהן גדול בשם זה, והוא בלי ספק ר' ישמעאל בן אלישע שחי אחרי החורבן (שבת י״ב:) והאריך ימים עד אדרינום, שגור לבטל את המילה (עי' ב״בא׳ז), ואין שום צורך לאמר כדברי בעל סר,״ד כי שלשה ר׳ ישמעאל בן אלישע היו. ואם מסופר שבנו ובתו אמרו שהם בגי כהנים גדולים (גיטין נ״ח) אפשר שאבותיו של ר׳ יטמעאל בן אלישע היו כהנים גדולים .