Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 58

6 1 די ם 88 בינינו; נמלכתי בלבי ומסרתי מודעה לעדים כשרים, שאנוס הייתי לכך, ומסירת מודעה זו, בעזרת השם; תצילני מדין קשה. - כאחד הנבלים תדבר! איך לא תבוש בתחבולה זו של רמאות; ואיך לא תכלם להוציא מפיך דבר שקר זה; שאני אנסתי אותך ליציאה ולהשתתף עמי! - הייתי מתמרמר לרבי ליב והיטב חרה לי; שגם איש כמותו; מלמד ויהודי בשר; לשונו תצמיד מרמה, - חם ושלום; לא אתה; רבי מענדעלי - קרא רבי ליב המלמד ונאנח מלבו - לא אתה; אלא העוני והדחק הם אנסוני לכך; לבל אותו הענין; הצרות הן היו אונסץ אותי לקבל כל מה שבא לידי ולא אהיה מפליג לכל דבר. הצרות; הפינסה; רבי מענדעלי!.,, בדברים המעטים האלו; שאמרם רבי ליב בתמימות; היתה תשובה מספקת לאלה; שדורשים לגנאי את יציאת הקבציאלים ממקומם ורואים בה פזיזות משונה וקלות הדעת. באותה שעה נכמרו נחומי ואמרתי אליו ברחמים רבים 5 - כן דברת; אחי! כלנו כנים אנחנו ובעלי דעת; אלא שהצרות עקשו אותנו ועשינו לשוטים. פוטר אני אותך מהשותפות ומוחל לך בבל לבי. יתן לך ה׳ ומצא פרנסתך בזה; ונפשך הנענה והרעבה; מילדותך עד זקנה ושיבה; תנוח מעט ותשבע לחם עתה לקץ ימיך, ואני - אלבה ואשובה לעמי בקבציאל ואבלה אתם יתר שנותי. איך שהיו הקבציאלים מכעיסים אותי לפעמים בדרכיהם. המשונות; יש לי געגועים עליהם; וטוב לי חיי צער עמם מחיי עונג עם אחרים... ח ♦ קבציאל היא לבני ישראל בארעא בהדין נהר דינור למלאכי השרת ברקיע; שיירות הולכין ושיירות חדשות באין והקבציאלים אינם פוסקין, במקום הקבציאלים הישנים, שיצאו מקבציאל; מצאתי שם בתות של קבציאלים חדשים, שגלו מן הכפרים ומשאר המקומות מחוץ לתחומה ובאו ונתישבו בה בדוחק. בכניסתי לעיר טעמתי מעין תענוג זו; שהצפרדע טועמת בשעה שהיא חוזרת; עיפה ויגעה מטלטולה ביבשה; וקופצת לתוך הרקק ונשקעת בו בכל גופה למעלה מאזניה. ראיתי בחוש; שאין כחי וגבורתי אלא בקבציאל; ולא נבראתי בעולם אלא בשבילה ובשביל העירות בסביבה ולטפל בהקבציאלים בל ימי חיי, וביון שנקבעה אמתת הדבר הזה בלבי; נתעוררתי לצאת לפעלי ולחדש נסיעתי עם ספרים כקדם; לעשות בזה רצון קוני, כשהייתי עולה ויורד למרחץ ערב שבת קודם נסיעתי, היה עולה ובא בהר לנגדי סוס מושך בקרון עם חבית מים גדולה; צועד ברוב עמל וקרסוליו מתמוטטין,* קורם וכורע; עד שחוליות השדרה שלו מתפקקין; נאנק ומנשם; וצלעותיו כמפוח מתנפחין