Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 54

54 ובדעות, באנחות ובנדבות־פה וקמצנים בממונם, וחביבה להם הפרוטה יותר מכל היהדות והלאומיות ביחד, חברים בל ישראל וערבים זה לזה רק בעניני העולם הבא, ובעניני העולם הזה׳ רחוקים הם זה מזה, ואדם קרוב לעצמו. נהירנא, שבמדת אהבת עצמו - ישראל נוי אחד בארץ. כאן מצא כבודי המחולל מקום לגבות את חובו מהקרליני, וכמקנא לכבוד ישראל באתי לקפחו.בדברים הללו 5 - דבר גדול אמרת, אדוני, אלאמה שאתה מחשב לישראל למדה רעה , אלהים ן חשבה לטובה/ להחיותם בה עד היום הזה, אלמלי וותר כל אדם מישראל על אהבת 1 עצמו ונשתתפו יחד לתועלת כל האומה, להנץ עליה בפגי המזיקין, כבר אבדו מן ] | העולם , כשאר הגוים, שבטלו את הפרט מפני הכלל ותועלת היחיד מפני תועלת הרבים; 1 | ובאו להלחם על עניני העולם הזה, להיות מנצחים או מנוצחים / ונשמדו מפני אויביהם ■ 1 החזקים מהם,כל יהודי ■"עם קטן" הוא בפני עצמו/כשאתה לוחץ את האחד אין; ן השני חושש; ובשעה שזה נתון בצרה ונרדף על צואת, חברו-אם חסיד הוא, נאנח | עליו ואומר ברוך הטוב והמטיב, שלא פגעה בו הצרה הזו, והולך ,ומתחבא כמעט |! רגע עד יעבר זעם; ואם עשיר הוא - מתעלם מאחיו ומתברך בלבבו, שלום יהיה | ן לי, ונגע לא יקרב באהלי, הנח להם לישראל ואל תבוא במשפט עמהם על המדה 1 ן הזו,מוטב שיהיו מודים במרת אהבת עצמם ויתקיימו בארץ, ואל יהיו כופרים בה | | ויעקרו בבת אחת מן העולם.1(1 | - מדבריך נכת שחריף אתה ותוכל לטהר את השרץ בק״ן טעמים ־- אמר הקרליני והציץ עלי בשחוק נעים - אפשר, שקצת אמת יש בדבריך, אף על פי שלכאורה הם נראין תמוהים ואין הדעת סובלתם י אבל, איך שיהיה, לגופא דעובדא שעסקינן בו, המרה ההיא מפסדת הרבה, אנחנו בונים והיא סותרת, תחת אבן שתיה וגזית היא נותנת לבנים מנופצות וחומר רעוע, לא יצלח למלאכה.- רבי מענדעלי, לא נכבוש את האמת בתוכנו ונדבר דברים ברורים. שמעתי, שכל ימיך עד זקנה ושיבה היית עוסק בספרים ומחזיר על כל העירות בתחום מושבם של ישראל, להסתכל בם ובמעשיהם ומביא טובה לעמך, ולמה הנחת עסקך זה בשעה זו, שאנו צריכים לאדם שכמותך, ולשונך וכתביך היו מועילים הרבה לתקנת אומתנו? המלאכה הזו, שהתחלנו עכשיו, צריכה שנכווץ לה כחותינו כלם, כהות הגוף וכהות הנפש ביחדי היא צריכה לעבודת פועלים מוכשרים ומזורזים בכה ידיהם, ולעבודת סופרים בעלי דעה, שכחם בפיהם ובקולמוסם, לטהר הלבבות מן הזוהמא, שנתדבקה בהם בימי צרה, לתקן הנהגות העדה, שנתקלקלו בידי המנהיגים הפראים והאפוטרופסים המשונים והגבאים אבירי הלב והעוסקים בצרכי צבור הטפשים וגסי הרוח, - אדוני!- קראתי בשבר רוח-הגם בקהלה גדולה כעיר שיחור הפשפשים