Mannheim
Compact Memory

Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 51

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Pardes
Volume
2 (1894)
Date
1894-01-01
Page
Seite 51 (sequence 65)
Language
Hebrew
Belongs to
journal volume
OCR quality
62% known words query
IRI
…/8003959-8004266--373-8004330
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

51 ג י מ י הרעש פירוש המלות האלו? ... מעשה נסים היה,שבו ביום הוצרבתי לכתוב -אגרות הרבה לביתי ולשאר מקומות, והועיל לי הדבר לשעה קלה, שלא יבהלוני רעיוני והרהורים רעים כל כך. רוח עצבות היתה שורה באותן האגרות, ורוח של מרה שחורה וקינות לתשעדדבאב היה נודף מהן. הייתי מקונן איבה, הוי הוי על בל העולם! אין אמת ואין אמונה ואין יראת שמים בארץ והכל כוזב - ואף זקן ופאות וצצית במשמע. אבל אחר בך היה לבי נוקפי ואומה מי נרם לך כל הכפירה הזו במדות טובות של בני אדם? - רבי ליב המלמד! עץ רקבון וקיסם דק כמותו הגדיל בך המדורה , ואתה לוהט וממטיר פחים אש ונפדית על כל העולם!- אוי להם להבריות,שמעמידין שיטותיהן בהנהגת העולם על הרגשות חולפות, שהנפש מתפעלת מהן. דרשן פלוני אשתו מצירתו, והוא מאיים את כל שומעיו בשבעה מדורות של ניהנם 5 וחכם פלוני זבוב ישב לו על חוטמו ועוקצו, בשעה שכותב ספרו, והוא שופך חמתו על כל מעשה בראשית ואומר הכל הבל. נתחרטתי על שטותי והתחלתי מחרף ומגדף את השוטה שלי על קלות דעתו, שהוא נוח להתלהב ולהתרגש גם בנידוי קל, וכל דבר כשם שבולעו בלי טעם ובחינה כך חוזר ופולטו, ובולע ומקיא, וחוטא ובעל תשובה הוא כל ימיו. וכך הייתי מונה שמותיו אחת לאחת ומאריך בתוכחות ודברי כבושין, עד שבא רבי ליב המלמד, מקושט בקפוטה של שבת וזיו איקונין שלו משונה, כמראה מחותן. - בואך לשלום, מחותן נכבד! הקבלתי פניו בכעס ובלגלוג ביחד. וכי יום תמים מרבין בשמחה ומרקדין לפני הכלה! - מאי סלקא אדעתך? - השיב רבי ליב והעמיד עלי פניו. - הגד גא לי, רבי ליב, ולא תכחד ממני, וכי נתת לזונתך גט בתנאי קודם שהלכת לכאן? רבי ליב עומד כגולם וזקף חוטמו וזקנו בתמיה,ואגי הולך ומפרש לו דברי: כך נוהגים אינשי לכתוב נט־־תנאי לנשותיהם, כשהולכים לשיחור, עיר פרוצה בכרכי הים, מחששא לחטא ומכשול עון, כי אדם אין צדיק בארץ שיעמוד בנסיון. היכן היית לן באותו הלילה? - אצל אחד מאנשי שלומי, שהולך ומבקש לו נחלה כמותנו. מספרים היינו כל אותו הלילה, עד שחטפתנו השינה. - ולמה כל הקישוט הזה לך, ולהתנאות בבגדי שבת? -המתין לי מעט,רבי מענדעלי, ייתורץ לך הכל, בעזרת השם-השיב רבי ליב בפנים שוחקות, כשהוא פושט את קפוטתו ועומד לפני בטלית־קטנו, - הנך יפה, רבי ליב, הדור בלבושך, אל נא תשלט בך עינא בישא! בנות מציצות עליך, בן פורת, מן החרכים, ורצין אחריך בשוק. עוד היום, רבי ליב, באה מטרונה אחת והיתד. מבקשת לראות פניך. - היא באה... באה ושאלה עלי!- צוח רבי ליב עברית וספק את כפיו, ועיניו להטו

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.