Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 41

- התורה קדמה לבריאת העולם, וכל שכן לבריאת הקולוניות - אמר פלוני בדרך היתול, מפסיק קריאתו וצופה ומביט עלי מרחוק ובודק אותי בעיניו. - לא, אדוני - אמר רבי ליב והטעים תיבת ״לא״ בניגון השלשלת - לא להיות מלמד בונתי; אלא לעמוד על הקרקע בנחלת הארץ. - חילך לאוריתא ולמלמדות י- השיב הקרליני וגחיך מעט - קבציאל זאת מנוחתך, לפי דעתי. - חייך; שאני מוכן לתת נפשי על כבוד עמנו ולעשות מה שאפשר לי לטובת ישראל, אם אך יהיו מספיקין בידי לבא למנוחתי בנחלת שרה וברם. הקרליני עקם פניו ושתק שעה קלה; כשתיקה של אחר יאוש; ואחר כך נתן עיניו בי וישאלני: ואתה מה אומנתך? הנם אתה מלמד? - עברי אנכי - נמנמתי בלשוני; מבוהל ומבולבל מהבטת עיניהם של הקרליני ואיש פלוני.■הרגשתי בעצמי; שמנהני מנהג שוטה והרכנתי ראשי וחוטמי מבושה וכלמה, ונוח היה לי שתפצה הארץ את פיה ותבלעני חיים באותה שעה. - לא על זה אשאלך ~־ השיב הקרליני - כל עצמותיך תאמרנה שעברי אתה, אבל על מעשיך אני שואל אותך. - שותפי הוא!- טרח רבי ליב בשבילי להשיב על ,שאלת הקרליני, ומתוך פניו היה נכה שמחזיק עצמו למעורב עם הבריות ולדברני יותר ממני - הוא שותפי בהנחלה; שתעלה בגורלנו. מעולם לא צערני ארם כמו רבי ליב בתשובתו הזו; נתבלבלתי עוד 'ותר ופני הזיעו טפין מפץ של זיעה קרה. קיתון של שופכין; אלמלי הפכו על פני באותה שעה, היה מוטב לי מדברי היתול ולעג, שהייתי סבור לשומעם. ברוך המקום שלא באתי לידי בושה זו; כמו שהייתי מדמה לי. הקרליני נאנח מעומקא־דלבא ושאל אותנו בלשון רכה 5 ומה זה אתם מבקשים, רבותי? - אתינו לחננך; שאתה; מרן דהקולוניות, תהא בסעדנו ותתן לנו מעות כדי צרכינו. לנכי דידך הרי מלתא זוטרתאהיא; ועמנו תעשה טובה גדולה-פתח רבי ליבבתחנונים ■וסיים בברכה; כסגנון "יקום פורקן": מלבא דעלמא יפיש חייכון ויתן ארכא לשניכון; עד גמירא . - אין בידי להושיע לעת־עתה; ואל שדי יתן לכם רחמים!- אמר הקרליני נאנח ונענע בידו; לרמז שפסקה השיחה בינינו והוא מבקש להפטר ממנו. אבל רבי ליב לא השגיח בזה ולא זז ממקומו; ועד שהוא מכין עצמו לדבר- מקנח את חוטמו ופוצה פה; החזקתיו בכנפו ומשכתיו להפתח ויצאנו; אני בראש והוא אחרי. בשעת הפוש הכובעים בפרוזדור והדילוג מזוית לזוית נכנם לשם גם פלוני. כיון שראה אותי נזדוג לי; ולאחד שנסתכל בפני פתח ואמר ז כמדומה לי; שאני מכיר אותך, (3)