Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 2 (1894)
- Date
- 1894-01-01
- Page
- Seite 39 (sequence 53)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 63% known words query
- IRI
…/8003959-8004266--361-8004318- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
- אם אינך לוקח, שמא מוכר אתה - חזר הסרסור ושאל את רבי ליב, כשהוא מחזיקו בכנף בנרו - אמור מלה וענני. חייך, שיש לי לוקח חטים באותה שעה. רבי ליב עקר רגליו והלך לו מתגאה בלבו, שהוחזק לסוחר, ולא השיב דבר. אבל הסרסור לא זזה ידו ממנו והלך אחרינו, כפרה זו שהולכת אחרי העגל ורוצה להניקו, והוא באחד ואינו פוסק: אנא, דודי, הגידה נא! ומה איכפת לך אם תגיד? לכה דודי, ושאל עלי את מי שתרצה בשוק התגרים, הכל יאמרו לך שאני, חייקיל, עומד בדבורו, אומר ומקים, לא כהני הסרסוריס, שהם רמאים, בדאים וחבר גנבים כלם. הודיעני נא ואדע, וכי יש ברצונך למכור על ידי? - המתין מעט ונעשה רצונך, בעזרת השם - יצאתי אני להשיב להסרסור דבר ׳ בכדי להפטר ממנו, מהפגע הזה. ובתוך לבי הרהרתי כך: אם להחיטין שלנו תמתין, הרי לך להמתין ימים רבים - המתין מעט, ובאותה שעה אין לנו פנאי. עסק אחד לנו שאין להחמיצו, ואנחנו אצים לדרכנו. - אצים אתם! הגידו נא, לאן אתם הולכים? - שאל הסרסור, כמנהג יהודים, ועדיין לא עלתה במחשבתו להסתלק מאתנו. מתחלה הייתי סבור לפטור את עצמי מתשובה על שאלתו זו, אבל מיד חזרתי בי ואמרתי בלבי, אדרבה, מוטב שאשיב לו כבקשתו, הואיל ואין אני ואין שותפי רבי ליב יודעים את הדרך לבית הקרליני, ואם כן, לך אתה עמנו ותוליבנו לשם, במחילת כבודך. חכם אתה מאד, רבי חייקיל, ונפשך חמדה לדעת כל רז סוד חברך, אבל מענדעלי יחכם ממך, הוא יקחך לעבד לו ואתה תשא טרחו ומשאו כבהמה.-ולבונה זו פתחתי את פי בשאלה ותשובה כאחת, מעקם חוטם ומקמט מצח, גם כן כדרך היהודים. - ואם להאדון הקרליני נלך מה בכך? ובי רצונך לילך אף אתה בדרך אחת עמנו?- - הריני מוכן ומזומן בכל אברי! בבית הקרליני יש לי דריסת הרגל וחשוב אני בעיניו מאד - אמר הסרסור בשמחה, ותוך כדי דבור קפץ בראש ורץ לפנינו, הופך פניו בכל רגע ומביט לאחוריו ורומז אלינו מרחוק בידיו, ולשבחו של הסרסור, בהמה זו שהזמין לי הקב״ה, חייב אני לומר, שעבד אותי בכל כהו, נשא את רגליו והוליך אותנו דרך שוקים ורחובות, עד שהביאנו בשלום למקום חפצנו. -זה מקום משכנו של הקרלינח-אמר לנו בפגי להבים, מקוצר רוח ומעבודה קשה, וקנח בכנף בגדו את הזעה מעל פניו. - יישר כחך! - אמרתי לו - עכשיו נדע בעצמנו למצוא הפתח, הסרסור נשאר משתומם על מקומו, מבטא בשפתיו ומורה באצבעותיו, ואני כחרש לא שמעתי מאומה. ואקח את רבי ליב המלמד ועליתי עמו במעלות של אבני שיש. מעשי נסים נעשו לנו במעלה ההיא. רגלינו הרי הורתן ולידתן היו בקבציאל, והיוצר עשה אותן מתחלה בדפוס צורתן המיוחדת, להיות דשין ברקק ובאשפותשל