Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 38

6 ו4 ד 6 38 שעלינו להקביל פניהם, ובאיזו דרכים אפשר להשיג חפצנו. קודם כל צריכים לראות את פני האדון הקרליני; הארי שבחבורה ומדברנא דאומתיה; תייר בחכמה ולכו לב עברי; הכל תלוי בו והכל נהיה כדברו. - הרי תראה; רבי מענדעלי; בסייעתא דשמיא נגמור את עסקנו עוד בעצם היום הזה. אם אך יש ניצוץ היהדות בלב הקרליני הזה; הריני בטוח, שנמצא חן בעיניו, ודעתו תהא נוחה ממנו. וכי מאי איכא למימר כלפי יהודים שכמותנו? - כך אמר רבי ליב, ובתוך דבורו העביר ידו על זקנו ופאותיו ובדק את עצמו ומלבושיו מכל צד בעין בוחנת - כמדומה לי, שאין לפקפק כלום; הכל נאה ויאה; כדבעי למהוי; ומה לנו עוד? אלא אני חושש זאת... שמא יהיו יהודינו הקבציאלים בין כך ובין כך... הנע בעצמך למה רמזתי. -אתה חושש שמא יהיו זריזים ויקדמונו כין כך ובין כך-נכנסתי לתוך דברי רבי ליב . - חוששני להם מדבר רע הרבה יותר מזה - השיב רבי ליב ונענע בראשו - שמא יבואו המלמדים הקבציאלים הללו; ובכדי לזכות בהתינוק, שהם מבקשים; יטילו זוהמא בחדרנו ויקעקעו לנו המלמדות; כמנהגם; במדה פלונית מעין זו שידעת... -נהירא לי-אמרתי לרבי ליב - שלמלשינות ודלטוריא אתה מרמז. אמת; כך היא המדה; והיהודים הקכציאלים להוטים בה? אף על פי כן למיחש עכשיו; שיהיו נוהגים מנהג ישן זה, תיבף בהתחלת הענין החדש; אין הדין נותן. הרי פת שחרית לפניך; כא ומעוד עמי ותנוח דעתך. רבי ליב נטל ידיו ואכל לתיאבון פירות ארץ ישראל. דעתו נתישבה עליו; ומתוך רוב עדון התחיל מספר בכל הטוב העתיד לבוא; אם ירצה השם; במקום המנוחה והנהלה; ונהנה בלבבו הנאה משונה ומרובה. תיכף אחר הסעודה נחפזנו לצאת החוצה לצורך עניננו. באחד הרחובות נזדמן לנו אוסם של תבואה; ובני אדם עומדים וזורים שם חטים. עמד רבי ליב וחפן מלא ידו חטים ונסתכל בהן יפה היטב; כאדם שנוטל לדוגמא ומסתכל בה, כדי לשער כמה הוא שויה. באותו רנע קפץ ונא יהודי ושאל את רבי ליב: חטים אתה מבקש? לקנות חטים בעית? הנה אתי מקום; שאפשר לקנות שם בזול. אני סרסור. רבי ליב נענע בראשו; וחוטמו נתעקם עקימה זו; שכה אתה שומע לאו. ובאמת לא הרהר רבי ליב בלבבו ולא עלה על דעתו לקנות חטים. ולמה חפן? משום שהיה חושב עצמו לאיש האדמה; כביכול; ותבואה הרי היא מענינו; לפיכך כשנזדמן לו כרי של חטים, בדרך הלוכו לאחוזת נחלתו; נתן עיניו בו; בשביל שיהא לו פתחון פה לאחר זמן לומר: בחטים בקי אני; ברוך השם! הרבה חטים ראיתי בעולמי ואיני צריך בזה לתורת אחרים.