Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 34

פרדס 34 ממין זו, ששני הצדדים אינם משקיעים בה אפילו פרוטה אחת , והם רק מתחיבים , שיהיו חולקים את המציאה, כשתבא לידם, אם ירצה השם. עד העיר כסלון נחפזנו במבוהלים בנשימה אחת, משם נסענו במפלת הברזל ובאנו ברעש גדול לק״ק שיחור. דבר בא בבני ארם לא לבד בגופם, אלא לפעמים אף בנשמתם. חני הבריות, יש - שמכת המגפה מתראה אצלם מתוך סימני מחלה של בלבים שוטים, רחמנא ליצלן: הפה רר ומטיל זוהמא, אפם עז ועברתם קשתה, והתאוה לנשוך תקפה מאד. ויש ־־ שהשכל אצלם משתטה ועולם הפוך יראה: הראש למטה והזנב למעלה, ימיר טוב ברע, אור בחשך ולבן בשחור; הנעלבים נראין לו עולבים, והעולבים נעלבים, יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא. המתה, שהביא הקב״ה עלינו בזמן ההוא, היה כעין דחיפה משונה בקרבנו, דפיקה עצומה, שדחפתנו הלאה הלאה בלי הפסק, וכח הדוחה היה גדול כל כך, עד שרמיוננו נחפז ונס למרחוק, כחץ מקשת, ולעבור את הים אך מלתא זוטרתא היתר, בעינינו, במשחל בניתא מחלבא . בשעת ביאתנו להאכסניא, ועדיין אנו יגעים מטלטול הדרך, מיד הרגשנו בנפשנו קול דופק ודוחה אותנו: קומו ולכו, דודים, לכו עבדו והשתדלו בעסקכם . - רבי מענדעלי - פתח ליב המלמד - נקדים ונלך תיכף ומיד, ואל נאבד רגע אחד לבטלה. לאן נלך, ולמי נלך? את זה ידעתי היטב בעצמי, ולא הייתי צריך לשאול. משמעות הליכה זו היתה - להני דמן חבריא, שנצנצה בהם רוח היהדות, והבריות היו מספרים עליהם במקומנו אגדות משונות ונפלאות, שנפשם תכלה לצאת אל זרע היהודים; כרחם אב על בנים כן ירחמו עלינו, ושמם הגדול יעמר לנו בעת צרה. והיה אם שמע תשמע לקולם והלכת בדרך, אל מקום זה יסדו בשבילך - אשריך וטוב לך. במסתרים נכספה נפשי לעלות ולראות ולהשתחות לפניהם חיש מהרה, אף על פי כן בגלוי הייתי מעקם פני ומסרב לרבי ליב בערמה, כאלו רוצה אני להחליץ עצמות" ולנוח מעט מדרכי. - הבינני, רבי ליב - אמרתי אליו - שמא ידעת, מה החררה הזאת? מה בכך, אם נלך לאחר שעה קלה? הוי, אבינו שבשמים! מי יתן לי מרחץ ועל האצטבא העליונה הייתי מטפס ועולה, מתפרקד ושובב על השדרא ומוליך ומביא חבילי זררין על עצמותי באהבה ובחרוה . מ - עסק הוא ראשית חכמה, ובקשת פרנסה קודמת לכל דבר - הוכיח ר׳ ליב - המרחץ, תמיד אתה מוצא אותו מוכן לפניך, והענין זה, שאינו תדיר, כיון שהגיע לידנו אל נחמיצנו, שמא יעבר זמנו חלילה. בבקשה ממך, אל תאמר לי ג מה בכך? אני ליב, הנצב עמך בזה, הרי זה נתנסיתי בחיי כמה וכמה נסיונות. השוהה רגע אחד