Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 24

פרדס 24 וסגולתו; שפת יחידתו; במצבה הדל והשפל, במצב עני חשוב כמת ממש? כי עניה היא שפתנו במבטאים וביחוד במלין באופן נורא מאד; כי תחסר לנו לא רק שפה שלמה ומלאה ב״א אין לנו גם חלק רב ממנה;.והחלק הקטן הנשאר לפליטה לא יוכל לכלכל נם את המסתפק במועט קל - האמת הזו נלויה עתה לעין כל; ורק "מליצינו" מתאמצים עוד להכחישה או להטיל בה ספק; אלה המליצים הלוקחים לשונם וינאמו נאום ככתוב; המה; בבואם עלינו בעב הענן לדובב שפתי ישנים; ישפטו בעד ערפל כי שפתנו אתנו ערוכה בכל ולא יחסר לנו דבר; וגם אלה עפ״י רב יודעים הם את האמת. ורק מכונים למרוד בה; למען הכעיס את מתנגדי סגנון המליצה. ובכן הכל יודעים; וכמעט כלם מודים; בי שפתנו בחייה קרויה מתה וצריכה היא מאד לטל של תחיה. אך איזה הדרך נוכל להחיותה ומי זה יעלה להוריד עליה את הטל הנפלא? שאלות כאלה בלום צריבות עיון גדול בעיני רבים מחובבי השפה? האם לא נקל הוא כמשחל בניתא מחלבא להחיש את פתרון כל השאלות בבת אחת ולהתיר את כל הקשרים בהעלם אחד ולהביא כהרף עין גאולה לעולם? השפה מתה - הבה נחיה אותה על רגל אחת בהבל פינו ולהג לשוננו. השפה חסרת מלים ומבטאים - הבה נתחכמה להמציא המצאות ולחדש חרושים חדשים לבקרים והעשרנוה עשר רב כיד המלך; ב״ה כלנו חכמים ונבונים; כלנו יודעים את התורה החדשה להיות בוראי ניב שפתים. וכן נוסדו חיש קל במקומות רבים בתפוצות ישראל חברות "שפה ברורה׳/ ומראש כתבי עתנו הרבו לספר ולבשר בקול רנה וישועה מכל המקומות אשר שם חברות כאלה נולדו למז״ט ומפרטי כל אספותיהן בהמון חונג. מה היתה מטרת חברי כל החברות הללו ומגמת פני האספות התכופות? לא להגדיל ולהאדיר תורת השפה בתוך בני ישראל ובנותיו במקומות מושבותם; לא להרבות ולהרחיב ידיעת הלשון בין תנוקת של בית רבן; לא למצוא עצה טובה איך לחזק את ידי המורים הפדגוגים הטובים; היודעים היטב את מלאכתם ועוסקים בה באמונה וחבה > גם להמציא מורי ש״ע חנם לתלמידים מקשיבים; שאין ידם משגת לשלם שכר למודם; לא להתאמץ בהפצת ספרי עבר חדשים טובים, לתמוך בזה את ידי בוני ספרותנו; אשר אל־מות צפון להם בעתיד ובחייהם במתים נחשבו; ולתת תוקף וחזוק לספרותנו הדלה והכחושה; אשר בה תלואים חיי שפתנו; גם לא; לאחרונה; ללמוד לכה״פ בכבודם ובעצמם את תורת הלשון כהלכה ולרכוש אותה על בוריה - לא באחת מן הדרכים האלה ובדומה בחרו בעלי "השפה הברורה" לעבוד לטובת השפה; כי תחת דרכים ארוכות וכבדות השכילו לבחור להם דרך קצרה וקלה מאד: למצוא חפץ באספותיהם ל דבר דבר ותוך כדי דבור לחקוק את החרושים בעט עפרת על לוח - ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. איזו צעירים אשר טעמו משפתנו כמאכל בן דרוסאי יתאספו יחד מעת לעת ולשונם תמהר לגמגם עברית;,צחה״ כשעה קלה, המה ידברו דבר