Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 2 (1894)
- Date
- 1894-01-01
- Page
- Seite 22 (sequence 36)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 68% known words query
- IRI
…/8003959-8004266--344-8004301- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
פ ו ד כ* 22 יהודי הרואה עמל ומראה באצבע: אלה הן האשמות, אלה הם הנגעים בבית ישראל-אות היא לעולם שאינו אוהב עמו באמת ועתיד ליתן את הדין. האין זה סימן מובהק לעניות הדעת? האם לא דבר נלוי וידוע הוא לכל בר דעת כי מכסה פצעיו לא יצליח להתרפא, והמאפיל בטלית על נגעי קרוביו את נפשם הוא חובל? האם דורש עוד הדבר ראיות והוכחות מן הכתובים ומן החיים, כי אשר יאהב איש אותו יוכיח בתוכחת מנולה, הנובעת ממקור אהבה טהורה ונאמנה? יקר לנו עמנו, אהוב הוא וחביב בבל חסרונותיו, נחמד ונעים בכל מגרעותיו, אך חלילה לנו להתעלם מבשרנו ולעצום עינינו מראות את החסרונות והמגרעות האלה, ולהפך,'חובה קדושה מוטלת על חובבי עמם בתמים לראות ולהראות עליהם, להתעורר ולעורר עליהם בבל עת מצוא. ובאמת טובי הלאומיים ידעו ויבינו לדאבון נפשם כי לא נקי ישראל מפשע רב, כי הרבה נגעים רעים דבקו בבשר עמנו ורוחו בשנות נדודי גלותו, ועל האמת המרה הזו לא יכסו בשמיכה נסה של חבת שוא , ב״א ינלוה ויפרשוה כשמלה לעין רואה, למען ידע ישראל ושב ורפא לו, וכל המוצא פסול בעבודה זו אומר לכל כי עני הוא בדעת. עוד אות אחד נביא על עניות הדעת, הנגלה בחלק ידוע של חו״צ, ואחר נחדל. האות ההוא נראה באופן נכר ביחסם של החובבים ממין זה לחכמה ומדעים , להשכלת אירופה. הפלשתינים בלם יחדו נסוגו אחור ויבגדו בהשכלת אירופה בנד בוגדים, כלם יחדו מורדי אור, בוחרי חשך וצלמות ודבקים בבערות אזיה - קולות כאלה נשמעו חיבה פעמים ממחנה שונאי ציון, המתאמצים להפיל על הקהל אימה חשכה מפני מפלצת הציוניים זעומי נפשם. עוד הפעם דבר, פחותה בדויה מלב מלא שנאה עורת. אך לדאבון לב אין לכחד את האמת כי בין חו״צ הצעירים נמצאים נם כאלה, המדמים בנפשם התמימה שחבת ציון מחיבת אותם להבזות את כל בעלי המאה הי״ט ולתת ספר כריתות להשכלת אירופה בכלל, כאלו דוחקים הם החכמות והמדעים את רגלי השכינה של ציון ואין היא והם יכולים לדור בכפיפה אחת. הלאה סוקרטום העברי! קול בכח כזה כבר נשמע בפומבי מעל במת בה״ע מפי אחד הסופרים הלאומיים עוד בראשית תנועת הישוב, ומאז עד היום לא אחת הניחו חלוצים ממערכות אדוקי חיבבינו להתגרות מלחמת מצוה בחכמת יון והשכלת אירופה ולדרוש ברבים דרשות נאות של ארזי ״הלבנון״ בשעתם. איזו מהם ישימו להם סתר פנים וידברו בחדות ורמזים, אך לפני המבינים תמצית קריאותיהם ודרשותיהם אחת היא כמעט: אין לנו חלק בחכמת יון ולא נחלה במדעי אירופה , איש לאהלי שם ועבר- ישראל! התמימים האלה לא ידעו ולא יבינו נם לא יחפצו לדעת ולהבין כי החכמה המפשטת אחת היא לבני ברית ולאינם בני ברית, כי המדעים לא יוכלו ללבוש שמלת נבר פרטי או צורה לאומית מיוחדת. אמנם יכולים הם משכילינו למצוא