Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 2 (1894)
- Date
- 1894-01-01
- Page
- Seite 20 (sequence 34)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 64% known words query
- IRI
…/8003959-8004266--342-8004299- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
פ ר ד 5 20 לעמו מרכז היסטורי חדש והיה ישראל סבא כקטן שנולד בארץ מולדת חדשה. אולם להבת הנלהבים ההם לא הספיקה לארך ימים ובכר נדעך חומם ואיננו, ועתה כמעט הכל מביטים על הישוב הזה בהשקפה אחת בהירה בער זכוכית שאינה מגדלת. היש עתה מקום לחו״צ להתנגד לישוב ארגנטינה רק מטעם שאסור להרהר בישוב אחר מלבד ציון? היוכלו להתעקש ולגזור שכל העוסקים בחיי שעה כופרים הם בעיקר תחית ישראל וכל פעולתם ישא רוח? אמנם הרשות וגם החובה על הציוניים להתנגד .לישוב ארגנטינה, אם רק יש בידם הוכחות נאמנות בי רעה נגד פני הישוב שם מצד תנאי גוף הארץ בעצמה? וכי בשביל שחו״צ הם הפסידו לבל יוכלו לחוות דעתם הפנימית בקהל? אבל אל נא יערבו מין בשאינו מינו ולא. יפכפכו את הענין בחקירה שאינה צריכה לגופה. אין להם לחו״צ לבוא בדבר הזה כטוענים מושבעים בשם ציון העלובה, כאלו מריבים הם את ריב האלמנה האמללה הזו ודורשים את משפטה מאת מחלליה או מחריביה, כאלו האהבה לארץ זו או שנאה לארץ אחרת הן הן גופי הלכות בשאלה כזו. אין כאן לא אהבת ציון ולא שנאת ארגנטינה, ששתיהן מקלקלות את השורה, רק אהבת האמת כשהיא לעצמה, אותה רק אותה יש הצדקה לדרוש מאת כל הבאים לעסוק בשאלה זו, יוציאו נא המתנגדים את טענותיהם בנחת כדורשי אמת ובדברים ברורים מגוף הענין, יחוו ויבררו את דעתם בהוכחות הנאמנות בעיניהם, בי הישוב שם לא יצליח מסבת רמשי הארץ המשחיתים, כמו הארבה והמוסקיטים וכל חילם הגדול, או מסבת המחבלים תושבי הארץ השפנים הקנאים והגויטשים הפראים. כאלה וכאלה, ידברו ויוכיחו ככל אשר יורם רוח מבינתם. אך אל נא יוציאו הגה מפיהם בשם קנאה עורת לציון, כאלו מתקנאה היא הבת ציון בירך ארגנטינה צרתה, אשר תבעיסה תמרורים. הדברים האלה ברורים וגלוים לכל מי שיש מח בקדקדו, ובל בלבול המשפטים ותערובות שאלה בשאלה שבאו בענין זה אינם רק תולדות עניות הדעת וקטנות המח. עניות הדעת וקטנות המח אנו רואים ג״כ ביחס חלק ידוע של חו״צ לפעולות אחרות ברוח הלאום במקומות מושבות -אחינו. פעולות באלה, אף אם נכבדות ורבות ערך הן ומובילות בדרך ישרה אל מטרת החובבים, כיון שיוצאות הן בהשקפה ראשונה חוץ לגדר הצר של עבודת הישוב בעצם, הרי הן בחזקת דברים של מה בכך, שאין שוה לטפל בהן ולאבד עליהן עתות וכהות, אם יבא איש לפני הציוניים ממין זה ויתאמץ להוכיח להם כי יש ויש עבודה רבה בחו״ל, להכין את אחינו בני ישראל לקראת התנועה החדשה ולהכשיר את הדור, שיהא ראוי ומסוגל לקבל השפעת הלוח הלאומית באופן הדרוש,- המה, הציוניים, יביטו על האיש ההוא כעל שומר'רוח הרואה בעבים ומפריע את העם ממעשהו הגדול לטובת עצם הישוב. כי עלובה היא התנועה, הנקראה תנועת העם ומושכת בכחה רק י ח יד י ם מיוחדים, כי