Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 15

15 תהית י ש ר א ושפתו כראוי ודרוש ואינם מכוונים במשטר ישר אל התכלית הנרצה, עד כי תחת מעשים נכרים רצוים ומסודרים במערכה עינינו הרואות רק נדודים שונים ותנועות משונות, רק פרכוס אברים מדולדלים להאי גיסא ולאידך גיסא. הכל נעשה במהירות יתרה, בחפזון נמרץ כיציאת מצרים, כמו גדול הפחד מאד מהתחרות נכרים זריזים ומקדימים, וקרא זה אל זה: חטוף ועשה - פץ יקדמנו אחר; וכמובן, הכל נעשה לא יפה בעתו ובמקומו הראוי, אחרי כי בלי מעשה נסים אי אפשר להיות הברכה מצויה בפעולות משתמשות בערבוביא ובמעשים חטופים יוצאים דחופים, סבוכים ובלולים, באין מוקדם ומאוחר ואין דעת וחשבון. אמת הדבר שככר זכינו נם לחוקרים לכל תכלית ילידי׳־בית, המוצאים איזו־ נחת רוח משונה יוטעם לשבח מיוחד באי־סדרים של ישראל םבא,בהוכיחם בעליל — כי בתכונה לאומית זו נפלינו מכל העמים תחת השמש והיא תהלתנו ותפארתנו. לפי עומק הגיונם נתן הסדר לנחלה מאז מעולם רק לבני יפת כלבד, המקפידים על יפיפותה של הקליפה וברק חצוני יקח לבם, אך זרע שם בקליפה לא יאמין ובמלאכי היופי החצוני ישים תהלה. אבל בעוד אשר חוקרינו המחוכמים בסתר אהלם דורשים את הערבוכיא כמין חומר ומתאמצים לתת לה לוית חן לאומי, הנה החיים התקיפים, שאין כמוהם בר סמכא, מדברים בלשון אחרת ודורשים לננאי בפה מלא את שנאת הסדרים השולטת אצלנו. תורת החיים תלמדנו כי שנאה כזו מקלקלת כל שורה נכונה ומחפזון לא יצא כל טוב, והתורה הזו תורת אמת היא לכל אומה ולשון, ולמרות חקירות פילוסופינו הכופרים בעיקרה אי אפשר להוציא נם את ישראל מן הכלל. כל אץ אך למחסור, תפסת מרובה לא תפסת - כללים יקרים— כאלה הלקוחים מתוך ספר החיים הכללי, נשכחים הם עפ״י רב מלב העם העתיק המלומד בנסיונות ונשאר הוא בכל תקפו ״עמא פזיזא״ ממצרים ועד הנה, ובמדה יתרה. ונדושה יתאמצו הנלהבים בחובבינו להשכיחם מלבם בצאתם על שדמת המעשה, וע״ב לא תעשינה ידיהם תושיה ובפעולתם אין הברכה מצויה. אין בדעתנו לחשוב בזה אחת לאחת כל הפעולות בעולם דדשוב. ולהעביר לפני הקוראים פרטי המעשים, הנושאים עליהם חותם "עמא פזיזא" בעל חשק נמרץ להוליד גוי פעם אחת ועל רגל אחת. כל העלילות והפעולות האלה גלויות וידועות הן לכל איש, אשר ענין הישוב קרוב ללבבו, ולא אחת הראו באצבע יחידי סגולה של חוכבינו אוהבי אמת מגולה על הזרות והתהפוכות בסדרי הישוב וארחות עקלקלותיו, מ״כטול התוגל׳ בכלל עד ימי ״הבהלות״ והנחלות המבוהלות ועוד ועוד.— תחת להקים את בנין הישוב החדש על יסוד בריא וחזק ולכוננו על בסים נאמן וקים לבל ימוט ברוח מצויה, תחת להכשירו מראש בעיני השולטן הגבוה ולצעוד אח״כ בדרך ישרה בפסיעות לא גסות אכל בטוחות, תחת להעמיד על הקרקע, על