Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 13

13 תחית ישראל ושפתו אבל בהגיע תר המחשבה לצאת לפעולת אדם אז ליבא בכיסא תליא והמתכת הנבזה גם לגבי חובבים לאו מלתא זוטרתא. הן לא מעטות ההצעות הטובות היוצאות מלב טובי חו״צ; אך מבלתי יכלת לצרף מעשה למחשבה הם רק גאה דורשים והצעותיהם היפות תספחנה לשאר המגדלים הפורחים באויר, הרי לפנינו המושבות הנתמכות בידי כל חו״צ אשר בארץ רוסיה וכידוע רחוקות הן מאד משכלול גמור. מדוע? אחת מן הסבות העקריות היא בי התמיכה באה תמיד להנתמכים לא בזמנה וטפות מפות, אשר בטרם תתגלגל השניה כבר יבשה וחרבה הראשונה. ואם ישאל השואל מדוע זה אין חו״צ בתוך אלופינו המסובלים באלפי רבבותיהם, יאמר השואל הזה לכל בי תם הוא ואינו יודע את נפש גבירינו. כלל גדול הוא: לב זהב בתרים בפני כל חבה בכלל, הדורשת איזה סכום בסף שלא ע״מ לקבל פרם אותות־כבוד ממקום גבוה. גבירינו אדירינו מוכנים ומזומנים בכל עת לתת כבוד לעמם ולהמנות בתוך חובבי ארגנטינה, חובבי כל דבר שתחפצו; אם רק לא ידרש הדבר מהם לפתוח מלבד הפה גם את ידם. ובכן בטוחים הם מחבת ציון כי לא יכוו בנחלתה ולהבה לא תבער בם, כי רק ״הסנה בוער באש״ ובארזים לא יפל מהשלהבת אף זיק חם אחד. אולם רב יתר מעניות החומר נוראה היא ואיומה עניות הרוח. בעוד אשר עני בממון אין לו היבלת לעשות גדולות; אבל במרה מצומצמת יש לאל ירו להביא ברכה; ובבל אופן אם לא יועיל לכה״פ לא יזיק; באותו הזמן העני ברוח ודעת הוא רחב פה וארוך לשון אך קצר ירים; ובהתאמצו לעשות דבר אין הברכה שולטת במעשי ידיו; ולפעמים דרכו לילך ולהזיק תחת להועיל ולקלקל תחת לתקן. כי דלונו מאד- האנחה המרה הזאת יוצאת ממעמקי לב טובי חו״צ בתשובה כללית על בל השאלות הקשות והפליאות הנשגבות של "מה נשתנה". מה אנו ומה כחנו? דלונו ברוח; דלונו בדעת; ולבן דלים וחים הם מעשי ידינו ולמרבית פעלינו אין ידים. ודברים כאלה לא משום ענוה יתרה בלבד נאמרו; כ״א דברי אמת הם, שיוכל להכחישם רק האיש העוצם עיניו בבונה מראות נכוחה, הסבה פשוטה ומובנה: מי הם רב _מנץ של חובבינו? הלא הם צעירים לימים, אשר התגדלו והתחנכו על ברכי הדור הישן ולא היו להם בעולמם אלא ד׳ אמות של הלבה עתיקה; ד״א מצומצמות ומוגבלות; המלאות אויר מיוחד; שאינו מסוגל בכל אופן לחזק את הידים ולאמץ את הרוח. הצעירים האלה אחרי קריזים ידוע; אחרי שבר ברוח והפכה גדולה ברב שרעפיהם, יצאו להם לגבולות עולם אחר ויבקשו בסים נכון בחיים וירכשו דעות והשקפות חדשות. אנשים כאלה המה עפ״י רב "דוים וסחופים"; מחוללים ומדוכאים בכל רוחם ומאדם וכל עצמותיהם אין אחת מהנה לא נשברה; וקשה מאד וגם כמעט אי אפשר למצוא בקרבם איש בריא מכל צד בכל אברי גופו ורוחו; איש "שלם" בתכלית השלמות. ולא נפלאה היא אם אנשים מלאי קרעים ושברי לוחות כאלה;