Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 10

£ ל ד כ* 10 מחזה עצב כזה, מחזה עם חלש ואנוש, בהקיצו לפעולה ומעשה ואין בו מתום וכל הדברים יגעים, הננו רואים בעמנו בעת האחרונה. שנות מאות שכב ישראל למעצבה על ערש דוי, לוחצים ומציקים סביב שתו עליו ובאכזריות חמה המטירו על נופו הנשבר והנדבה מהלומות ומכות נוראות ואיומות, בעלי חצים "נבורי ציד לפני ה׳ " הביאו במעמקי כליותיו בני אשפתם השנונים ומשוחים ברעל" והוא לא קם ולא זע ויוסף לשכב סרוח על מקומו כבול עץ, עד בוא משלחת מלאכי רעים וישליכוהו כנצר נתעב מנוי אל נוי ומממלכה לממלכה, וגם אז בהיותו מושלך ומגורש לא התעורר לפקוח עיניו ולא נסה הציג כף רנלו הכן על הארץ. רק שם בסתרי פנות מהו הנדול התרנשו העצבים ויזדזעו החוטים הדקים לצד אחד צר ומונבל, ויעבירו לפניו חזיונות לילה ומשאות דמיונות, אולם אבריו הכתותים והיבשים קפאו וידמו כאבן, ויהי כשוכב בתרדמת מות וכל תנועת חיים קלה לא נראתה על פניו. אולם בשנים האחרונות רגזה הארץ בחזקה תחת רגלי ישראל ותנעש ברעש גדול, ויתעורר העם מתרדמתו העמוקה ותפקחנה עיניו הסגורות ונפשו חשקה לקום ולהתעודד לחיים חדשים כדרך כל הארץ, אבל בבר נשתנו עליו סדרי בראשית, כבר יבש כחרש בחו ויהי בנכר אין איל ואין אבריו המדולדלים והדוים נשמעים לו לעבוד עבודה תמה ומסודרה ולהוציא לפעולת אדם דבר שיש בו רוח חיים, ובכן בכל פנות שאנחנו פונים עינינו הרואות תחת פעולה ממשית חיה וקימה רק התבוצות והתפשטות אנושה של אבר זה או פרכום ונדנוד של אבר אחר. תנועה גדולה ונשגבה נולדה במחנה העברים בזמן האחרון, אהרי שנות מאות של שנת תרדמה עזה וחיים נוראים ומשונים שלא כדרך הטבע התעורר רוח התרגשות במערכות ישראל, ותעבר הרנה במחנה: עת לחדש הימים כקדם, עת לקום ולקומם שממות עולם, לחיות ולהחיות הריסות קדם ולשוב לתחית אמת בארץ אבות, ככל עם חי הנכון וקים על פני אדמתו. תחית העם - מה רם ונשגב רעיון כזה, מה אדיר כחו להחיות לב נדכאים, לפחת נשמת חיים כבירה ורוח עז וגבורה גם בקרב אנשים חלשים ונואשים, רפים ונרפים, לעורר ולהקיץ נרדמים לפעולות ועלילות גדולות ונפלאות. לו התעורר רעיון אדיר כזה בקרב עם בריא ותמים, בהקיצו מתנומתו הטבעית לעבודת היום, אז תחת לחשוב מחשבות גדולות או לדבר גבוהות, לא אהר לעשות דבר בעתו ועל אפניו, מעשים מסודרים ומכונים אל התכלית הדרושה; בפסיעות דקות או גסות, הכל לפי טבע הענין, היה צועד הלך וקרב למטרה הנעלה, אשר אליה הוא נושא את נפשו, וחפצו הצליח בידו לעשות גדולות ונצורות, כי אין דבר קשה בתכל לפני עם כלו ולא יבצר ממנו כל אשר ייזם לעשות בשלמות. ומה נחזה בשולמית? מכנף הארץ זמירות שמענו: תהית ישראל בארץ אבותיו ע״י עבודת האדמה