Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 5

5 מכתב שני אל העורך הלב בכלל הראתה לנו "ההשכלה" בדור שלפנינו ז לעזוב את האבות לנפשם ולתקן לב הבנים בהשכלה אנושית על ידי התנוך והספרות. אבל את הבטחתה, לשמור נם את התנאי ההוא, לא יכלה ההשכלה למלאות, במו שיעיד הדור שנתחנך על ידה. בהיותה מולדת חוץ, נקל לה יותר לברוא לבעליה לב חדש לגמרי, מאשר לרפאות את הלב הישן ממחלתו ולהניח לו עם זה את צורתו העברית. שאלתנו תובל איפוא למצוא תשובה שלמה רק אז,כאשר ממקור פ ני מ י,מתוך עצם היהדות, יצא זרם של חיים חדש לתקון הלבבות, אשר יובא גם הוא אל לב "הבנים" באמצעות התנוך והספרות, להיות שם לאחדים עם זרם החיים הכלליים היוצא מתוך ההשכלה ולמנוע כבה את האחרון מלשטוף ולמחות. את "הצורה העברית". וזרם של חיים כזה יוצא באמת בעת האחרונה "מתוך עצם היהדות" בצורת אותו הרעיון שאגו רגילים לקרוא בשם ״חבת־ציוך, אף על פי שהשם הזה צר ביותר מהביל את המושג במלואו. חבת-ציון זאת אינה לא חלק מן היהדות ולא הוספה־ עליה,בי אם היהדות עצמה בשלמותה, רק בשנוי המרכז. היא אינה מוציאה מגבולה את הכתב ואף לא באה להוסיף עליו או לגרוע ממנו בדרך מלאכותית; כי אם זאת בל מגמתה, להעמיד במרכז היהדות שאיפה חיהבלב לאחדות האומה,לתחיתה והתפתחותה ה חפשי ת,לפי רוח ה,על יסודות אנושיים כלליים. לעשות איפוא את היהדות בצורתה זו ליסוד החנוך והספרות, לזרוע בלבבות את השאיפה החיה הזאת ולהשתדל בכל האמצעים שתשתרש ותתחזק עד שתהיה לחלק אורגני מן הגשמה היהודית,"לכה חי העומד ברשות עצמו",- זאת היא, כמדומה לי, הדרך היחידה לשחרר לב העם ולשוב ולהביאו בברית עם חיי העולם בולו, מבלי לתת את צורתו העברית כופר חירותו. ואולם, אם זאת היא המטרה שהציבה לה חברדציון בראשית הולדה, ואם כך מבינים אותה בל חו״צ מאז ועד עתה - בזה מודה אני שאפשר להטיל ספק.. אבל לו גם נניח שלא נולדה חבת־־ציון בתחלה אלא לשם מטרה מעשית מוגבלת, הנה אין זה טעם מספיק להפריעה מלהציב לה, לאחר שגולדה, מטרה יותר רחבה ומלהבין יותר מבראשונה את ערבה ותועלתה לתקון חיי האומה, או לפחות - את הדרך המובילה■ למטרתה המעשית ההיא. כי הן גם זה הבנין המעשי עצמו, אשר בשבילו אנו נבונים, כנראה, לשכוח כל השאר, אינו יכול להבנות, באשר עינינו רואות, בל זמן שלב העם נמצא במצב כזה. לשוא מחזרת "שיבת ציון" על הפתחים לבקש לה הסכמת הכתב; גם גורלה הוא כגורל כל אותם התקונים הטובים בחיינו, אשר למרות ההסכמות המשתמעות לתרי אפי שהצליחו להשיג מצד הכתב, הגם