Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 1 (1892)
- Date
- 1892-01-01
- Page
- Seite 288 (sequence 297)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 67% known words query
- IRI
…/8003959-8003960--297-8004255- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
6 ר ד 6 288 ■הרבה לקלוט אף הקלורית של כל תקופה ותקופה, אם נבוא לצייר לפניהם באותו הסגנון שבחר בו המחבר לסדר דברי הימים, על נפש הילד התמיסה יובלו לפעול פעולה רבה ולעשות רושם חזק אשר לא ימחה רק ס פ ו ר י דודי כעין ספורי תורתנו-שהיא ספר המקרא היותר טוב לילדים - המושכים את הלב הקטן ומוליכים אותו שבי בקסם מיוחד. אך .פאקטים יבשים מדה״י בלי כל תבלין לא יקלוט הילד במחו לעולם, ביחוד חסרים וסתומים הם באיזה מקומות דברי החגים והצומות שהם "מצבות * זכרון שיצרה לה רוח . בני אומתנו, גם לצרך דתה, גם לצרך מולדתה, ששתיהן י קלוטות .ליצירה אחת׳/ ואת הימים ההם בחר "למליצים מבארים מסבירים פורטים ומרחיבים לילדים רבים מראשי הפרקים״. הנה למשל בדבר הפסח יספר לאמר: "ויצונו ה׳ לעשות בעצם היום הזה חג שבעת ימים ולאכול בלילה ההוא מצה ומרור למען נזכר כי. מרדו המצרים את חיי אבותינו ו י א כ י ל ו ם לחם עני". ומדוע ,זה.־נטה מטעם התורה בדבר אכילת מצה "על שלא הספיק בצקם להחמיץ", טעם מספיק ומתקבל מאד על לב ילדים? בדבר ראש־השנה יספר באזני הילדים כדבר ■נאמן וידוע שהיום הזה היה לראש השנה, יען כי בו יצר ה׳ את האדם. גם בטעם הסכות יוציא את המקרא מירי פשוטו שלא לצורך כלל ויבחר לבאר בדרך .מליצה שענן ה׳ היה עומד עליהם "לסבה מחרב ביום ומקרה בלילה", מלבד זאת קשה להבין מדוע זה עבר בשתיקה ולא הזכיר אף ברמז את הטעמים האחרים של שלשת החגים התלוים ב ארץ, ושנקראו עי׳ ז הג ה א ב י ב, חג הבכורים וחג האסיף. . .לספר זה. נספח עוד באחרונה סדר למורים עברים לבתי ספר ולמורים יחידים, הערוך בטוב טעם. ודעת רחבה . בכלל ימצאו המורים ביכה ב״טל ילדות" לתלמידיהם הרכים. ומי יתן ולא יאחר המחבר הנכבד לקיים .את הבטחתו'ולהוציא את שאר ספרי י הפדוגגיא המסודרים בידו וברכת המורים והתלמידים עליו תבא. שכית החטדה לנערו׳ בני ישראל 1) לבני ארץ החדשה (עפ״י הסופר יסינסקי). 2) השמים והארץ (עפ״י הסופר הרוסי א. איבנוף, ביער באמעריקא <העתקר.). 3) בערמת השלג (עפ״י הסופר פרנץ. הופטאף. 4) התבל ■ומלואה (עפ״י הסופר ה. ונניח, הגנבה (העתקה). מאת יהודה גרזובסקי. אלף תתב״ב-תתב״ג לחרבן. ' סופרים טובים לנערי בני ישראל, שיבינו את אשר לפניהם, וישכילו להביא ברכה במעשי ידיהם, מלבד ר״ז יעבץ, כמעט אין עוד בקרבנו לע״ע, אמנם המקצע הזה חדש הוא עוד בספרותנו ורק זה לא כביר החלו לפתח ולשדר אותו ולזרוע בו זרע טוב, ובל״ס יקומו סופרים נבונים במשך הזמן לעבוד כיתרון הכשר דעת, ותבונה־־