Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 286

רמה המנסר ברקיע״, אף כי השמש בעצמו איננו מבין מה הוא סח בזה. השוטרים לא יקראו בפשיטות "פתחו הדלה" כ״א "שאו שערים ראשיכם", אף שכורי היין בבית המרזח - יבחרו להם לשון נמלצה. עתה בכלל יאריך הרבה, במקום שראוי לקצרו או גם להשמיטו מכל וכל - לא לתכלית אחרת רק לשם יחוד הפסוקים. עתה ״המליצה״ העור עיניו ותסלף דבריו, עתה יבחר לפעמים ליתר תפארת גם בחתולים, אף כי לזה דרוש בשרון מיוחד, שחסר לו לגמרי, והתיליו קהים ומעוררים שחוק רק ממין אחר. אולם אם ישכיל מחברנו להבין שמספר איננו ינוקא, שאומרים לו "פסוק לו פסוקיך״׳ ויעזב שפת יתר, ביחד את המהתלות, ל״בעלי הלשון" חסרי הכשרונות, והוא ישכיל לתאר את החיים כהויחם בדברים פשוטים כמשמעם, אז יוציא בל״ם מת״י דברים מתוקנים, ואולי יובל להעשיר את ספרותנו היפה בפרחים לא נ ו ב ל י ם י ספר טל ילדות ללמד בני יהודה ראשית דעת, מאת זאב יעבץ, ירושלים הרנ״א . ספרות-הילתת לישראל עודנה בעצמה בתקופת הילדות, כי חדשה היא מקרוב באה, זה מעט יצאה לאויר העולם לראות חיים ולהתפתח ככל דבר חי של קימא. עד העת האחרונה לא היתה לישראל ספרות - ילדות כל עיקר, כאשר לא היחד, גם ילדות בחיים לעמנו בכלל ולכל אדם מישראל בפרט. בשבעים נפש ירדו אבותינו מצרימה, עוד בטרם היות המשפחה הקטנה הזאת לצבור מיוחד, טרם תדרך על מפתן הילדות, אך גסה הילד הצג כף רגלו על הארץ והנה היא תגף באבנים וברקנים ועל עקרבים תדרך. ויקם מלך חרש ויקרא "הבה נתחכמה״ לשים על הנער ישראל עול ברזל ולהעבידו בפרך, הכבד העבודה על הילד ואל ישעה ברברי ילדות, ובצאת ישראל ממצרים, מכור הברזל, ובמעמד הר סיני ״היום הזה נהיה לעם״ תעה ילד - השעשועים במדבר תהו ושם "שעשע על חור פתן״, ובשעשועים כאלה עבר עליו תר ילדותו ושחרותו. גם כל ישראל פרטי לא עלתה לו לחזות בנועם הילדות ולא הכיר אותה כלל. הילדות - זאת הבדיה הנחמדה והנפלאה המלאה לה טל אורות, המלאה חן וזיו שמים , בת־׳יהעדן הזאת לא דרכה מעולם על מפתן הגעטהא ופניה היפים לא נראו בכל גבול רחוב היהודים . יבן ישראל כמעט בצאתו לאויר העולם לא כקטן שנולד דמי רק "כאיש יהודי" בא בימים. בן חמש שנים כבר הוא לא רק למקרא כ״א גס לגמרא, לסוגיות חמורות עמוקות ורחבות. אל ישמח ילד ״ישראל סבא״ אלי גיל כעמים, לא לו ליהנות מזיו האביב, לא לו לשאוף בחוץ רוח צח משיב נפש, לא לו לרקוד כאיל על נאות דשא? חלילה לו מבלות זמנו לריק, לפגות לבו לבטלה ולהתענג על אילן נאה וניר נאה, חלילה לו מעשות ״מעשי נערות״, מהשתעשע בשעשועי ילדים, חלילה! שם ■בד׳ האמות המצומצמות והמעופשוח של