Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 284

הרוכלין הכל יכול וכוללם יחד ׳ ששים המה המלכות ספרא ונו, נשא כחשן על לבו״ ונם מדקדק נפלא. ברובן צדקו מהתלותיו על החנוך הפרוע השורר בפולין, אף כי חציו לא תמיד שנונים ואף כי גם החנוך הליטאי שיציג למשל כאומר: כזה ראה וקדש - רחוק מלהיות מתוקן. המורה הליטאי הזה בבואו העירה נקרא כאורח הגון ליום השבת לבית נפתלי ובליל השבת והנער משה "חתן־הספור" החל לקדש על היין בהניגון "אשר הומת עליו באהל החדר". ויצחק הליטאי ויחוה דעתו בגלוי בי צחוק יעשה "בחור כארזים" אם יסלסל ויצנוף צופה את הקידוש׳/ גם תיכף הראה לעיני כל בני הבית שלא ידע "הבחור כארזים" אף ראשי פרקים בדקדוק, ונפתלי נתן בעפר פיו". וירבה הליטאי לספר בשבח המורים הליטאים ולהוכיח שראשית חכמה לקנות דקדוק השפה, וגם ״הששים מלכות״ הן אבן פנה בלמודי הנער. סוף דבר, הליטאי נשאר בבית נפתלי למורה לבניו ויחל לדבר על לב ההורים השכם ודבר שישלחו את בגם משה לישיבת אל-מזון, ער כי פתה אותם וישלחו את בנם להישיבה ..ויבא משה "דרך שלשה ימים בדרך אש ותמרות עשן" אל הישיבה "ויט שכמו לסבול ולרבוץ בין המשפודם׳/ וכעבור חמשה ימיט אחרי.בואו שמה בא לתא־הרצים וכבר קבל שם מכתב מאביו, שבו ישמיעהו שמאד יתחרט על אשר נפחה לבו לעצת הליטאי המדיח ויבקשהו לשוב הביתה , ולכה״פ ישמר את בריאתו מכל משמר. ובאותו זמן קרא גם שלמה מכתב ארוך מלא מליצות שקבל מאביו הקפדן המדבר אתו קשות כדרכו, יען לבו ינבא לו מרחוק שהוא יתרשל בלמודו ולא יקדיש שבע עשרה שעות ביום לתורה ולתעודה, ובדרך אגב ישמיעהו שמועה רעה כי "הפרוש הנקפי פשט את הרגל לאמך בעד מחצית השקל כסף". ושם בתא־הרצים התודעו שני הבחורים ויכרתו שניהם ברית. משה העשיר קנה את שלמה העני לרע וחבר בלמודים, וילמדו שניהם יחדו תורת ה', וכעבור פתאום על שלמה רוח ההשכלה וישאף לחכמה המחיה את בעליה, בחשבו למשפט כי לו עשה אביו חיל בחכמת העמים אז ״משבצות זהב לבושו ואמו יצאה בעדי עדיים״,— החלו להגות יחד בחכמת העמים . כעבור שלש שנים "כשני שכיר" ישבו שני הרעים הנאהבים והנעימים בחדרם ועל השלחן לפניהם ספרי למוד שונים כמו ״ספר גלילות התבל בין בים ובין ביבשה" וכדומה, ומשה יאנה תמרורים בי עליו לעזוב את רעהו ולשוב ביום המחרת לביתו עפ״י מצות הוריו, ובעצם העת ההיא השגיח משגיח הישיבה מן החלון ואכן נודע הדבר כי שלמה הציץ ונפגע, והנה ביום המחרת בבואו אל הישיבה מסרו לו מכתב פקודה מאת המורה לעזוב את הישיבה אשר "חלל יצועה״. וילך שלמה לעיר אילון הקרובה בעצת רעהו שנסע אף הוא לביתו. ויבא שלמה העני ל״קרית המדעים״ אילון להמית עצמו שם באהל תורה אחרת, ומשה העשיר נכנם תיכף בבואו לביתו ללשכה הששית בגימנזיא וישא נפשו לימים הבאים עת יהיה ״רופא בל בשר״. בין כה ובנימין אבי שלמה, בראותו שזמן רב נסתם כל חזון מבנו ויקה מקל בידו "מקל תפארה וגלת כסף על ראשו" מתנת הרב דצקלג, גם תעודה שבר אורין הוא ובתו בגרה והיא ״איננה מתבוססת בדמיה". ויצא בנימין לעשות שתי שליחות — לבקש את בנו האוכד ולבקש כסף נדוניא לבתו בדרשותיו. והנה מקץ שלש שנים (כשני שכיר) נזדמן עם בנו לפונדק אחד .— בעיר הגדולה ״תולעח-יעקב״ נחזה את שני הרעים־משה ושלמה, משה ״לבוש הוד וארגמן כפתרי זהב וכסף על אדרתו״, כי תלמיד בי״ס המדעים הוא, ושלמה אף הוא בקש להיות כמשה (שלמה לא בן דוד מלך ירושלים ומשה לא בן עמרם אשר הוציא את י?!ראל ממצרים — הערת המחבר) גם הוא השיג תעודת בגרות! אך בגר יצאה הפקודה כי מבני