Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 251

להתקרב אל ליעבז>צהן עוד ביתר שאת,־ אם ני באמת לא הרגישה■ בלכה £ל נטיח אליו ואף שמץ איזה רגש זר לא התעורר בקרבה.- " אבל איך לא ראהה תוצאות הנהגה מסוכנה כזאת?... באחד הערבים בקשה יעקב לטיל אתו בחוץ והיא השיבה פניו ריקם. הוא הלך לו לברו והיא נשארה בבית. כעבור חצי שעה בא ליעבזאהן.־ היא קבלה את פניו בירידות ובפנים מאירים. כשעה התמהמה בבית והמה השתעו יחדו וישחקו ויתלוצצו. אחרי כן אמרה לו, כי עליה ללכת לאחת ממכרותיה והוא הביע את חפצו ללותה בדרכה . י המכרה גרה לא הרחק ממעונה, המה הלכו דרך רחוב אחדי. ואחר נפרדה ממנו ותבוא לבית מכרתה. י שמה התמהמה כשלש שעות. ומה היו לה שלש השעות ההן? עולם מלא, עולם חייה, נחרב אז... היא שבה הביתה בשעה השתים עשרה בלילה - ומה השתוממה בראותה בי הוא איננו בבית. היא פנתה אל השפחה בשאלה ז ההיה פה יעקב? - הוא היה.פה ואחר הלך לו - ענתה השפחה במבוכה. היא לטשה את עיניה למול השפחה בתמהון. - לא אדע מה היה להאדון - קראה השפחה אחרי דומית רגע ותגמגם בלשונה - הוא בא'הביתה כעבור חצי שעה מעת לכת הגבירה וישאל; איפה הגבירה? - היא הלכה לה את ליעבזאהן - עניתיו. - מה? מה אמרה? - גערה בשפחה בקצף. השפחה החרישה. - ומה אמר? - הוסיפה לשאל את השפחה. - הוא לא אמר מאומה - ענתה - אך בא אל האולם ויתהלך אחת הנה ואחת הנה, ואחר בא לחדר-המשכב ופתאם הקשבתי קול בכי. אנכי נבהלתי מאד ואתפרץ לחדר׳המשכב, והנה הארון מחבק את הילדים ונושק להם ובוכה. - אויה! - התפרץ קול פחדים מפיה. השפחה הוסיפה לספר: מה להאדון? - שאלתיו. - אין דבר! - ענני, וכרגע יצא מאת חדר־הטשכב וילבש את אדרת״השער הטובה, אשר ילבש האדון ביום שבת ויו״ט, ויבוא עוד הפעם לחרר־המשכב ואנכי הקשבתי קול נשיקות ואחר יצא מאת הבית. עיניה חשבו וברכיה בשלו. ברב כח באה אל האולם ותצנח על הספה ותהי כהלומת רעם . אחרי כן התעוררה ותגש אל ארון הבגדים ותפתחהווהנה