Mannheim
Compact Memory

Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 231

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Pardes
Volume
1 (1892)
Date
1892-01-01
Page
Seite 231 (sequence 240)
Language
Hebrew
Belongs to
journal volume
OCR quality
60% known words query
IRI
…/8003959-8003960--240-8004198
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

אשר ,נדעם בשם.. צורה אנחנו רואים, והחמר הממלא אותה לרוב נעלם מעינינו. בישימון הננו תועים, בין חרבות קדם, במדבר שממה, ורק לעתים רחוקות יגלה לנגדנו מעין נובע מים חיים. רואים אנחנו שהמדבר הזה היה בימי קדם ארץ נושבת, מלאה ערים ואנשים, שאון ותנועה, המון יצורים חיים; ועתה רק בקעה מלאה חרבות ועצמות יבשות נגד עינינו. התחפצו ׳ אדוני. שהמדבר הזה יהפך מחדש לארץ פורחת , החרבות לערים ובתים, והעצמות היבשות לאנשים חיים, אם לא בגשמיות, אז ברוח, בדמיון, ברגש? התחפצו לראות באספקלריא המאירה כל חיי אבותינו ומעשיהם, כל הקורות אותם במשך שמונה מאות שנה? בידכם להשיג את החפץ הזד.. *ומה זה נעשה? - תשאלו, הנוכל לברוא יש מאיך? - תוכלו, ולא מאין, אך מיש. הנכם רואים מדבר מלא חרמת, בקעה מלאה עצמות. קבצו נא את שרידי החרבות האלה, את העצמות היבשות שאתם רואים, הקריבון אחת אל אחת; לקטו אבנים מעיר ההרס, אל תותירו מאומה גם חרם אחד, כי היל מובן לבנין. אז יבואו בוני התולדה ויפיחו רוח חיים בהמון הרסיסים האלה, יחלקו ויעשו סדר, יחברו את הנפרדים, ויפרידו את הדבקים, ואחרי עבורה רבה - והנה לעיניכם בנין עתיק יומין. בנין העבר בכל פרטיו ודקדוקיו, אז תראו דבר נפלא: נס תהית המתים בעולם ההיסתוריא, אז תוכלו לפתור את השאלה הנכבדה: מה היינו? אך אל 'נדבר בחידות. הנכם חפצים לדעת, איה הם המקורים אשר מהם נוכל לשאוב יריעות ומעשי העבר, ואיפה נקבץ את בל החמר הדרוש לבנין דברי ימינו מימי קדם עד היום? הבה ואפרט לכם. מקורי ההיסתוריא שלגו שנים הם במינם בכלל:1) מקורים עברים; 2) מקורים בלשונות אחרות. לסוג השבי יחשבו: התעודות (דאקומנטים) הרבות המונחות בארביווים של הממשלה, כמו בפטרבורג, ווילנא, קיעוו, וויטעבסק ויתר הערים הגדולות בתחיס מושב היהודים; ספרי הדינים של מדינות פולין, ליטא ורוסיא וספרי הזברונות של הארצות האלה, וגם כתבי׳יר המונחים בידי אנשים פרטים. מהתעודות הנמצאות בבתי הארכיווים הרבה ראו אור הדפום ומפוזרות הן בספרים ומאספים היוצאים לאור ע״י הועדים לחקר קדמוניות רוסיא (10סס10גסמ .4}<6011ג<01 שנוסדו מטעם הממשלה בפטרבורג, קיעוו, ווילנא, גם בספרי חכמים פרטים, כמו בקובץ החכם הפרופיסור בערשארסקי וכר. בפרט דברתי על המקורים האלה בספרי הנזכר למעלה בשפת רוסיא והקורא החפץ לדעתם יקחס משם. וכעת נפנה אל המקורים העברים, שערכם ההיסתוריי גדול הרבה מאד מערך המקורים ׳בשפות העמים , ואשר מהם יתד ופנה לבנין תולדותינו. המקורים האלה שלשה י הם במינם: א) מקורים שבכתב; ב> מקורים נדפסים;

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.