Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 1 (1892)
- Date
- 1892-01-01
- Page
- Seite 229 (sequence 238)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 62% known words query
- IRI
…/8003959-8003960--238-8004196- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
כנסיותיהם היו חפשים מעול חוקי הארץ והתנהגו ע״פ אמונתם ודתיהם באין מפריע. הרבנים, ראשי הקהלה והדינים משלו בעם בכל עיר ועיר, וגם יסדו אסיפות גדולות כמו ועד״ארבע״ארצות או ועדי מדינת ליטא, "שהיו כמו סנהדרין בלשכת־־הגזית והיה להם כח לשפוט את ישראל שבמלכות פולין ולגדור גדר, וכל הדבר הקשה יביאו אליהם״ (דברי ר׳ נתן הנובר ב״יון מצולה״). גם אור התורה נגה על היהדות בפולין וליטא 5 ״בכל קהלה וקהלה היו תופשין ישיבות״ ואלפי בחורים עסקו בתורה, בגפ״ת ופוסקים",תחת השגחת ראשי הישיבות. אנשים נודעים לשם עמדו אז בראש העם, כמו הגאונים מהרש״ל, מהרים מלובלין, מהרש״א, הרמ״א, הש״ך. ספרות דתית רחבה נבראה, והמצב הרוחני של יהודי פולין משך עליו עין כל גם בארצות המערב. מארץ אשכנז נהרו תמיד המונים המונים פליטי ישראל לפולין, שם מצאו מנוחה מחמת המציק ומזון מספיק לגופם וגם לרוחם... ימי השלוה האלה נפסקו, בצאת הקאזאקים תחת מנהיגם באגדאן חמעלניצקי לתת את ישראל למשסה בכל. ארץ אוקריינא וברוב ערי פולין, .ליטא וואלין. פה החל התקופה הרביעית - תקופת הירידה החצונית בחיי ישראל במדינת פולין (נמשכת משנת ת״ח עד כבישת ארץ פולין ביד רוסיא בשנת תקל׳־יב, או משנת 1648 עד 1772 לספה״ג). המצב האזרהי של ב״י בערי פולין ירד עשר מעלות אחורנית, מספרם נתמעט באופן נורא מאד, עד שלא יאומן כי יסופר, שאחרי גזרת ת״ח ות״ט נותר באוקריינא רק החלק העשירי מתושביה העברים שהיו בה מקודם, ותשעה ✓ החלקים הנותרים נפלו לפי חרב הקאזאקים או בשבי הטאטארים (הרבר הזה מאומת ע״פ מספרים נאמנים לקוחים מן ארכיווי ערי וואלין ופאדאליע). אוקריינא הקאזאקית המשתרעת משמאל הרניעפער הקיאה את היהודים כלה. בפולין נתרוששו היהודים מאד בנפול גאון אציליה ועצמת. מלכיה, ורק בליטא וברופיא הלבנה היה עוד מצבם איתן כמקדם; לרגלי הירידה החצונית באה גם איזו ירידה רוחנית רק בערי הנגב הקרובות אל החלל כמו בפאדאליע, חלק וואלין, גאליציא, אך לא, בליטא ובפלכי פולין הסמוכים לה. בליטא לא פסקו מלעסוק -בתורה, תלמוד, פוסקים, קבלה עיונית ומעשית; פה צמחו רבנים וגאונים, מגידים ומקובלים, אשר אם כי היו נופלים באיכותם מגדולי הדור של הרש״ל והרמ״א, אך בכמותם גדלו הרבה. ממשלת הקהל היתד. חזקהותקיפה, וגם וער״ארבע״הארצות וועדי ליטא לא חדלו מלמלאות את תפקידם במשך כל התקופה הזאת עד שנת תקכ״ד, שאז נבטלו לגמרי ע״י חק המלך סטאניסלאוו פאניאטאווסקי. התנועה הרוחנית בעמנו בימים ההם היתה חזקה מאד. המשיחות של שבתי־צבי הרעישה את לב יהודי פולין, ורבים מהם נתעו גם אחרי מות משיח השקר הזה להאמין בנביאיו וילכו אחרי ההבל. נתחברו לכת הש״צ אשר באה ממזרח, מערכות אזיא וטורקיא, לארץ הצפון פרדס (5!)