Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 228

^י1 לפי מצב ידיעותינו המעטות נוכל כעת לשער ■קרוב לאמת שמיום נושבנו בפולין עד הזמן הזה עברו עלינו שש תקופות. נעזוב נא לארכיאלגים מובהקים את פתרון השאלה הכבדה: מאין באו ראשונה היהירים לפולין ורוסיא - מארצות המערב או מארץ הכוזרים והקרים? ונקה ליסוד הולדותינו כדבר מאומת שבימי מסע הצלב הראשון וחתניו לאלף החמשי, 1096 לםפה״נ) באו פליטים רבים מאחינו הנרדפים בבעהמען ואונגריא לארץ פולין הקרובה והשוקטה ונושבו בה בערי גנעזין " פווין, קראקא וכר. הנולים האלה לפי הנראה עשו למו בפולין דירת קבע והחלו להתרבות ולהתפשט שם מראשית המאה הי״ב לספה״נ, כי חיו שם בשלוה בחסדי המלכים מעטשיסלאוו הזקן, לעשקא וכו/ עד כי רבים מהיהודים הנרדפים על צואריהם במדינות הקרובות נהרו לפולין ויתישבו שם. י ת ק ו פ ת ה ה ת י ש ב ו ת וההתקבצות הזאת המשך לערך מראשית המאה הי״ב ער שנת 1264 זה' כיד ליצירה), שבה הואיל הנסיך באלעסלאוו החסיד בקאליש לתת ליהודי פולין את הפריווילעגיא הראשונה אשר היתד, מאז להק ולמשפט במצבם האזרחי תחת ממשלת פולין. מהשנה הזאת תחל התקופה השניה-תקופת הפריווילעגיות-בחיי אבותינו, שחיו בצל מלכי פולין לא ע״פ מדת הדין, רק ע״פ מדת הרחמים(נחוץ להוסיף כי המרה האחרונה הזאת מקורה היה באתערותא דלתתא, ובכסף מלא שלמו אבותינו בעד כל הצדקות והחסדים שגמלו להם חוסיהם). כן רואים אנחנו ■בשנת 1343 את המלך קאזימיר הגדול מאשר ומקים את חק באלעסלאוו הנזכר ומוסיף עליו נופך משלו? גם הראשון לנסיכי ליטא וויט^לד נתן הורמנא דמלכותא ליהודי לוצק, בריסק וטראק בשנת 1388 להתגורר באשר יחפצו ולעסוק במשא ובמתן ובכל המלאכות באין מפריע! בימי ■קאזימיר הרביעי בפולין והנסיך אלכסנדר יאגעלאק בליטא (1455-1495) רואים אנחנו איזה מבוכה בחיי היהודים. מארצות המערב באה קנאת הדת ותעורר רוח שנאה בלב הפולנים נגד היהודים, אך לא ארכו הימים ורוח קטב זה חלף ועבר: הכומר קאפיסטרנא צורר היהודים נכחד מני ארץ, והיהודים הנגרשים בשנת רנ״ה מליטא ע״י הנסיך אלכסנדר נמלטו רובם לפולין, אשר שם קבלם בצל ׳מלכותו המלך ייאן אלברעכט, ואח״ב במות אלכסנדר ובעלות על כסאו המלך טיגיזמונד הראשון שבוי הגולים לליטא וישבו שם בטח באין מחריר. מימות פיגיזמונד הנזכר תחל התקופה השלישית בחיי היהודים בפולין, ליטא ואוקריינא - היא תקופת ה ע ל י ה(משנת 1506 ער שנת 1648 , או משנת רס״ו עד גזרת ת״ח ות״ט). מצב ישראל הולך הלך וחזק בחומריות וברוחניות. היהודים אחזו אז בכל ענפי המסחר והמלאכה ורבים מהם היו קרובים למלכות. בקהלותיהם ובבתי