Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 226

ופיוטים, בדרושים וספרי קבלה וכר, תמצאו זכרונות קדומים יקרים רשומים אגב אורחא, ורובם אומרים: דרשונו! רק בפנקסי הקהלותעמלו אבותינו לפי ערך הבנתם לרשום "בעט בחל ועופרת׳/ מלבד חשבוני ההכנסות וההוצאות,.גם המאורעות היותר נכבדים בחיי קהלה וקהלה, אך רוב הפנקסים האלה ודוקא היותר עתיקים היו לטרף לשני הזמן ואברו; ובוני התולדה יחפשו וישתדלו כעת להציל מכליון את יתר הפליטה. ,111 חכמי ישראל במערב אירופא היו הראשונים אשר יצאו לעורר בלב אחיהם את הרגש. ההיסתוריי, בהבינם גודל ערכו לעתירות עמנו. זה כיובל שנים החלו החכמים האלה לקבץ בידים חרוצות את בל נדחי תולרותינו, להציל מאבדון. שרידי העבר ולבנות כמו רמים את מקדש ההיסתוריא, החכמים רש״י ראפאפורט וצונץ הניחו את אבני הפנה לבנין זה, י^סט, שד״ל, סאלוואדאר, פראנק, יעללינעק וחבריהם בנו את קירותיו, והבונה הגדול גראטץ הציב דלתיו וישכללהו בכל פאר והדר, ובכל זאת, גם אחרי אחד עשר הספרים הגדולים שהקדיש גראטץ לתולדות ישראל, עוד לא נשלם הבנין,. כי עוד רבים הם החוקרים המגלים מקורים היסתוריים טמונים ונעלמים ומרחיבים את גבול התולדה בפאקמים חדשים, כמו האגודות *מקיצי-נררמים", "חברת דורשי חכמת עבר" בפאריז, ומלומדים הרבה המעמיקים חקר בקדמוניות עמנו ומחדשים בכל יום מעשי העבר. ורק בקרבנו , יהודי פולין ורוסיא, עוד לא התעוררה התשוקה לחשוף את מסתרי תולדותינו, לדעת מה היינו, איכה הגענו אל מצבנו הנוכחי ואיך חיו אבותינו במשך שמונה מאה שנה מתחלת ישוב היהודים בפולין. לפעמים ישאני לבי להאמין כי יחסר לנו רגש-ההיסתוריא לגמרי. ככושיים היינו, כפראי* מדבר שאין להם היסתוריא כלל, כצוענים שכל חייהם בהוה ואין להם עתיר ועבר. קדמוניותינו הנשגבות ורבות העלילה לא נחפוץ לרעתן. וגם המעטים יחידי הסגולה השואפים להכיר את צורת העבר, ירעו ממנו רק דברים מקוטעים ומקרים בודדים. ידוע לנו מ״יון מצולה" ומיתר הספרים והמאמרים המעטים-אשר נער יבתבם, שהיתה אצלנו ר״ל גזרת ת״ח ות״ט, שבימי הגאונים רש״ל ורמ״א היתד, קרן עמנו רמה בפולין, שבליטא בדור הש״ך ואחריו היו רבנים וגאונים גדולים, שהיה אצלנו באיזה עת ובאיזה מקום ״ועד-ארבע״ארצות״, שבאוקריינא נפלנו לפי חרב ביד הקאזאקים והיידאמאקים, שבמאה הי״ח קמו המינים הפראנקיסטים,. ואח״ב פשטה המלחמה בין החסידים והמתנגדים וכי וכי. אך כל אלה הם ראשי.פרקים שאין ביניהם כל סרר וקשר הגיוני או ■מעשיי. היודע רק אלה דומה הוא לאיש שלא קרא את כתבי הקודש מעולם ■ולא