Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 225

עשו'סופרי הזכרונות אצל העמים . סופרי חדי לעמים ימצאו לפניהם כר נרחב, המון חמר ולבנים, אספות קדמוניות מסודרות בטוב טעם מדורות קדומים ע״י סופרי הזכרונות נכראניסטען), אשר במשך כל ימי הבינים רשמו מיום ליום את כל פרטי הקורות שראו בעיניהם או שמעו מפי עדי ראיה וכר'. אך מה זה ימצא סופר דברי הימים לישראל בספרותנו ההיסהורית במשך אלפים שנה אחרהחרבן? שברי לוחות, דברים מקוטעים, עלים נוכלים, עצמות יבשות מפוזרות ומפרדות אשר נם אם יקרבון אחת אל אחת לא תעשינה גוף שלם. חוקר דודי לב״י מוכרח להיות פותר חידות ונורא יש מאין. ולולא באו לעזרה מקורים ספונים וטמונים כתובים בש״ע וגם בשפות אחרות , אז בל הצונצים והגראטצים בזמננו לא יכלו לפעול מאומה. וגם כעת רחוקה היא עוד תמונת דברי הימים שהציגו לפנינו הסופרים האלה משלמות גמורה. למסתרי ההיסתיריא עוד גדולים .חקרי לב, ורבות בשנים תעבורנה ער אשר יתגלו לפנינו בולם או גם רובם. לו השאירו לנו אבותינו "שולחן׳ערוף של היסתיריא כמו שהגישו לפנינו "שולחן"ערוף של דינים-אז מה רבה היתד, פעולת הדבר הזה על השתלמיתנו השכלית והמוסרית, ומה גדול היה ערכו לענין חזוק האומה! לו היתה לנו ספרות רחבה היסתורית, ובראשה ספר המכיל את כל יסודי קורותינו בכל העתים ובבל הארצות, אז ראוי היה שספר כזה יתקדש בעיני העם. בספרים כאלה יכלנו לשאוב אומץ רוח, תנחומים, חבה יתרה לעמנו, התעוררות והתלהבות, המצילות את. הנפש מהקפאון השורר סביבנו... זכרונות ימי הביגים ותמונות גרולינו בתקופת התלמוד , הגאונים , הרמב״ם .והאברבנאל היו יכולים לפעול על נפש הקורא כמו שפועלים עליו ספורי התולדות האצורים בספרי הקדש, אשר מהם ישאבו עד היום מוסר ותנחומים כל ■בעלי האמונה בין היהודים והנוצרים והמחמרים.- ספרות כזאת איננה אצלנו. אבותינו ל^ הרגישו בנחיצותה, האמונה עם כל פרטיה ודקדוקיה היתה חזקה אצלם, ודי היה בכחה לחזק את רוח הלאום בימי צר ומצוק גם כלי עזר רגש אחר. ע״כ לא הוקירו את קדמוניותינו ולא השגיחו בהן כראוי. קורות רבות ועלילות נפלאות עברו לפני עיניהם והמה צללו בעומקה של הלבה ולא התביננו. אל .כל הנעשה סביבם. כמו עשיר נתרן המפזר את ממונו לכל רוח, כי אוצרותיו מלאים זהב ואין לו חפץ בו 5 ככה גם אבותינו, עשירי התולדה, המסובלים בקורות ונסיונות היפתיריים, מרוב המעשים שעברו על ראשיהם בלי הרף במשך אלפי שנים, לא השגיחו אליהם, ולא שמו לבס לקבץ אותן, את הקורות האלה, לסררן ולאצרן בספ~י זכרונות, כמו שעשו יתר העמים, צעירי ההיסתיריא? ואדרבא, פזרון אל כל רוח, עזבו רשימות מקוטעות מהמאורעות בבל פנות ספרותנו, בעומר השכחה אשר יעזבו הקוצרים לעני ולאביון. בין המון שאלור^ותשובית, בהקדמות לספרים ישנים, בסליחות