Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 212

את רעיונו אל הפועל וכי גם חו״צ "רק יהודים" המה? האם יכלנו לשית עליו חטאת, אם היה עתה פונה עורף לגמרי גם לציון גם לחובביה והיה מבקש איזו דרך אחרת להשגת מטרתו?- אבל את זאת לא עשה. הוא בא אמנם בימיו האחרונים לירי החלטה, אף הגיד כן מפורש לאחדים ממיודעיו, כי א״י אינה "הארץ אשר תוכשר להיות לנו מקלט בטוח״, כי מצבה המדיני ויחס העמים אליה יעמדו שם תמיד לשטן לנו. ובכל זאת, לא עברו עליו לשוא שמונה שנות עבודתו בישוב א״י, וגם בהחליטו עתה, כי לא תצלח למקלט בטוח, לא יעץ עור, כמלפנים, לעזבה לנמרי ולקחת אתנו את "קדשי" .קדשינו״ לאיזו ארץ חדשה אשר נבחר. ״את הישוב בארץ ישראל - הוסיף המנוח - עלינו, למרות כל זאת, לתמוך ולהרחיב כפי היבלת. בא״י אנו יכולים וצריכים לימד לנו מרכז לאומי רוחני"; ישוב א״י לא לשם אבטואימנציפציא, בי אם לשם מרכז לאומי רוחני!" איזה דרך בא בלבו הרעיון הזה, אשר לא זכר לו במחברתו ולא יחם להצעתו שם? כן התפלאו בודאי. רה פשטני ם שבכם יוכלו אמנם לראות בזה רק מעין ״פשרה״ בין יאוש מוחלט מצד אחר ועמל שנים רבות מצד אחר... אבל כשאני לעצמי, מוצא אני בנפשו יסוד יותר עמוק לרעיונו החדש הזה. ובאמת, הן בהחלטתו האחרונה, שיכולה האבטואימנציפציא להפטר מיסורי א״י, בבקשה לה ״מקלט בטוח״ אחר,- עוד לא הוסרו כ ל המכשולים מעל דרכה ז עוד נשאר בכל תקפו הרקבון הפנימי, מחלת" נפשנו זאת, אשר לא מצא לה תרופה עד כה. ומה בצע איפוא כי תמצא לנו איזו ארץ מוכשרת, ואנו אץ אנו מוכשרים? "הרגש הלאומי! מאין נקחהו?" כי לא בדברים לבד אפשר לבראו מאין * זאת הורהו גורל מחברתו ז כי גם זכרונות נכבדים אינם מספיקים להרימו עד מעלת ״ החום הדרושה - זאת הורוהו מעשי חובבי ציון; ומאין איפוא נקחהו? איה נמצא מקור מוחשי ותמידי ללאומיות ישראל, אשר ישפיע חום וחיים על כל חלקי העם המפוררים ויטהר את כלם מן הרקבון המכלה אותם? באמצעות מחשבות כאלה לא כבד הוא להגיע עד הרעיון, כי מה שחסר לנו קודם כל, עוד גם קודם "ההחלטה הלאומית", הוא מקום קבוע ל מ רבו לאומי רוחני, אשר יהיה ״מקלט בטוח״ לא להיהודים, כי אם ל ה י ה דו ת, לרוח״לאומנס* אשר בו ובשכלולו ישתתפו כל בני עמנו מכל ארצות פזוריהם, וההשתתפות הזאת תקרב קרבת הרוח את הרהוקים זה מזה במקום ובדעות, ועל ידה, ואחרי כן נם על ידי השפעת המרכז על כל נקודות ההיקף, יתחדש הרוח הלאומי בכל הלבבות ויתחזק גם רגש האחדות הלאומית בהם... ומכיון שהגיע אדם במהלך מחשבותיו עד הלום, ואפילו לא עסק, כפינסקר, ימים רבים בישוב א״י, לא יוכל עוד לעצור