Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 206

אל נא, אחי, אל תשתעו;ואל האמינו כי כליהם כחכם לריק ולהבלי4 בינו שנות דר, ך;ברי .ימיכם האזינו ודעו וראו כי שפר לכם חבל: נו.ים אדירים.ועצומים ממכס לשני הזמן נתנו טרף ומכלה, ואתם הן לא כליהם (עוד ירבו .י?!יבם)! נם באש ובשבילה. ז ** : ״ ״.״ לא דיבר רק הוא חיל ה^אזרכם להיות..עמוקים וךצוצים כל הימים, כי רוח אל ונשמת שדי תחייכם, באמונתכם החיו ובשמה נלחמים. .כמה :מות עניתם, שגות ראיתם ךזעה, נתתם לחת ולאש מאכילת? ובכל זאת לא;טיתם בדרך הרשעה לא טבעתם בישבלת. קדשי בית אבותיכם על נס הרימו *1: - :־ *• ¥ ד* ולעיני העמים בשמם תתלו ׳ להמון מנאציכם אל לבכם תשימו כי הם מאפע - כחציר .יבלו. ואתם נוצךהם מימים .קךמונים לתורה ולתעודה - לא ללבש וסלה, לעדי.עד תחיו, מופת לאחרונים, לא המלו כראש שבילת. ♦ ז : חזקו ואמצו, אל תראו ואל תחתו! עוד יבא יום ועיניכם אשר ,עששו ׳ תחזינה בטוב, עצבותיבם :מעטו ובאתם למנוחה, חכו ןהתאששו! חתורו, הכו את המ:ם דחצו, לתאדזדו, העמיקו משוט במצולה? בעז זרועותיכם מי מלא ימצו אל נכח השכלת. 'יהושע בדי סירקץ♦ מיצסק. תומ״&ו,