Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 205

אל?ני שבלת דשם• *) זה אלפי שנים אני״שיט הולכת בנהר איתן, מימיו נאו זעמקח מפרשה?בר הוסר, כאלון בשלכת, הרנה נשבר, מוסדותיה נתקו. י : י : 1; : ז ד 1 אף תו?שי משוט, אנשי לב ונפש, לבושי עז, כבירי כח ויכלת יחתרו אנה ואנה?לי הנפש אל פני השבלת. "מלכם, מלחים, איה דוקמתכם? ":יךיכם בצקו׳ אצבעותיכם דם מזים? "הטרם תך־עו בי אבדה תקותכם ״ומה בחכה כי תלחמו כמ:ם .עזים? ".עד אנה?הקיץ תחזו שוא ומרוח, "תאמינו מב, דבר מבלי יכלת, "אולת נביאים., ש:נעון אנשי רוח ".עד תשטפכם שבלת?" השמעתם, אחי, קול קורא אליכם משפת הנהר-לעג השאננים? האם .ימם ל??ם, תרפינה :דיכם בי הראו שלום רשעים דשנים .ורעננים? האמנם נוי מעולם מכה ומענה, נוי ראה עני, עקרה ומעי מפלת, ההוא :ירא בי אליו רעה תאנה יפחד מפני השבלת? * : ־־־ ♦ - י •ך ".) על דרך השיר;/161113י16 .!׳פמס׳סקס" להמשורר הגראף אלעקסיי טולסטאי, בדבריו ובמתכנתו, אך לא כרוח המשורר ההוא, והכית הראשון נוסף.