Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 204

יעל הכורת עליה ועמלה ירד לטמיון, בעת אשר רק אגדות הצעירים האלה הניחו אבן הפנה ליסור התעוררות יהורי רוסיה לחיים חדשים. בראש אחת החברות האלה, אשר שליחותיה עברו נטשו אל ערים רבות בחבל תימנית״מערבית, עמד איש יהודי יליד חו״ל, הלאהואהר״ר ראטטענבערג, אשר התמכר בכל לב ונפש, בכל כחו ואונו, אל מטרתו להעלות נר הדעת בלב הרבה מבני הנעורים, אשר מקרבם יצאו באחרונה אלה אשר הפקידתם הממשלה להיות למורים בבתי הספר אשר לעברים. האיש הזה אשר דרך כככב מזהיר בימי החשך ההם, הפיץ בעצמו חכמה ומדעים בין צעירי הימים, אמץ את לבם להשכלה ויתן להם את היבלת להיות לאנשים אשר רב טוב צפון בהם לעמם". כמה קוים יפים ומושבים את הלב נמצאים בחיי נבורי ישראל אלה! במה ספורים נחמדים מעולפים חן ותפארת היו יבולים להבתב בירי מספרים מצוינים על מוסדות החיים הללו! תמונות נשגבות כאלה וכאלה נגלו לעיני סופרינו לו הסתכלו בחיי בני ישראל משנות הארבעים עד שנות הששים ובמה שיש בהם. על פני שדמות החיים הללו מפוזרים ומפורדיםגבוריםגדולים, אנשי מופת, מעשים נפלאים ומאורעות נעלים, אשר יבפל בהם בבדאי מוצק חזון לב האומה ומשאת נפשת, חפציה ונטיותיה בבל קויהן הדקים מן הדקים, ואשר ישמע בהם הד קול ששונה ריבונה, שמחתה ואנחתה, רגשי יאושה ונעימות תקותיה, ולו השתמשו בהם מספרינו לספוריהם, כי אז היו באמת מאירים נתיב על דרבי בני עמנו בעתות העבר וההוה, כי לבד תועלתם בעתם עוד גם פתחו פתח רחב לפני כותבי דברי הימים וחוקרי קדמוניות. אבל מספרינו לא מצאו לנחוץ להם להזדקק אל החיים ההם ולבחור מהם את גבוריהם וראשי הנפשות העולות על גיא החזיון בספוריהם, ויקחו להם אביריהם מעולם בל ידעוהו, מעולם שלא היה ולא נברא, ויאצלו עליהם לא מרוח עמם אלא מרוח עם נכר שנחה עליהם בשעת הכתיבה, ועל כן הנה בשעה שאנו קוראים את ספורי סופרינו בשפת עבר משנות הששים והשבעים, לא את גבורי ישראל נולדים ומגודלים ומחונכים בתחום הישוב אנו רואים משחקים לפנינו על הבמה, בי אם אישים ויצורים קטנים, נפשות פורחות ונשמות דאזלן ערטילאין, אשר לא נכיר מראיהם ולא נדע מאין באו. בפרקים הבאים *> אעידה לי על דברי אלה באותות ובמופתים נאמנים, וראה הקורא בי לא מלבי הוצאתי מלים כי אם מן הספרות וממה שנמצא בה. ________ ש. ל. ציטראן. *.) הפרקים הבאים יבאו בפרדם ד,שני. העורך.