Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 1 (1892)
- Date
- 1892-01-01
- Page
- Seite 199 (sequence 208)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 66% known words query
- IRI
…/8003959-8003960--208-8004166- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
991 הכופרות והחיים בגדולות ורוחו הגביה עוף, ובמצאו לפניו בר יותר גדול ונרחב לפעולה ועבודה שמח לבו בקרבו על הדבר מאד ויתטכר אליו בלב ונפש. בשנת 1843 בחר השר אובאראוו■ בליליענטהאל וישלחהו אל ערי תחום הישוב בגליל צפונית״מערבית להטות את לב אחיו היהודים היושבים שמה להשכלה ולתושיה. ירע ידע ליליענטהאל בנפשו נאמנה כי הדרך שהוא הולך עליה הפעם אינה סוגה בשושנים ׳ לא נכחד ממנו כי מלחמה כבדה תהיה לו מפנים ואחור, כי לא בסבר פנים יפות יקבלוהו בני עמו ומכל עברים יקדמוהו מבטי משטמה ואיבה נוראה אוכלת כאש, אך הוא הביט על שליחותו זאת כעל מלאכות קרושה ונעלה מאד אשר כל קרבן לא נשגב ממנה. ראשית דרכו היתה לווילנא, ושם פגש בראשונה באנשים אשר ירע דבר על אודותם רק מפי השמועה. לבד משפחות אחדות המחונבות ברוח השכלת בן-מנחם והמכונות מטעם זה בפי העם "ברלינים׳/ הביאו יתר היהודים את ליליענטהאל במבוכה גדולה מאד על ירי מראם החצוני ואפני הגות לבם. אך פה נוכח לדעת בי בעתידות אשר חש לו לבו מראש כן הוא, כי מלחמה ארוכה ילחם עם בני ההמון הזה עד אשר תעלה בידו'לפלם בלבם נתיב להכרת נחיצות יסוד בתי ספר כהצעת הממשלה. כמאת איש נבחרי העדה נקבצו באו יחד לשמוע מפי ליליענטהאל את הדברים אשר שמה בו הממשלה על אודות התקונים החדשים שהיא אומרת לתקן, ובבואו .אל אולם האספה הרגיש בנפשו כי בודד וגלמוד הוא כערער בערבה בין כל אלה בעלי הפנים המוזרים לו ז הוא היה, כאשר יספר בעצמו *) , האשכנזי (דייטשעל) היחידי בין הנאספים ׳ אשר כולם יהודי פולין היו. אבל הוא לא חת ולא זע ולבו לא תעה בקרבו, ויען להמון שואליו דבר דבור על אפניו בלשון מדברת גדולות ובדברי נגידים. הוא לא נשא לשוא נפשם ולא הבטיח אותם על שקר, אלא גלה לפניהם את האמת הערומה כמו שהיא בלי כחול סרק ופרכם, אף סגור לבבו קרע לעיניהם ויראם את המחשבות הטהורות שהוא חושב עליהם. הוא הראם לדעת כי אעפ״י שלא נולד ולא חונך ביניהם, בכ״ז הוא מוצא בו את העבותות והמוסרות החזקות המקשרות את כל בני ישראל איש לאחיו ורואה את עצמו כעצם מעצמם ובשר מבשרם, כבן נאמן לעמו ולאמונתו, ובאותו המעמר נשבע להם את השבועה הקדושה לבלתי תת לנגוע אפילו נגיעה כל שהיא בבבור כל היקר בעיניהם מדורות עולמים, כאשר ספרנו למעלה , ודבריו הצליחו ויעשו פרי, ובעזרת טובי בני ישראל בווילנא הלא המה: הרב גארדאן, המגיד דמתא וואלף, ניסן ראזענטהאל, קאצינעל- לענבאגען וברוך רינדאנסקי, הטה את לבב העדה לתת בכל שנה מקופת מכם הבשר *) עיין במחברתו של ליליענטהאל "מיינע וייזען אין ווכזשלאנד׳/ כן נם בהמ״ע האשכנזי ,,יודישעם פאלקסבלאטט" 1856 בליון 36.