Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 200

סך ■חמשת אלפים ומאה רו״ב לטובת התיסדות בתי ספר, וההחלטה הזאת הובאה לפגי הגנרל־גוברנור מירק^וויטש לאשרה ולקיטה. מווילנא עשה ליליענטהאל את דרכו למינסק 5 אבל בעודו משעשע את נפשו. בתקות נעימות כי גם פה תצלח מלאבותו בירו, והנה - כאב אנוש. ראשי קהלת היהודים במינסק הביטו ־ עליו כעל מלאך משחית ושטן רע הבא להכות את אמונת ישראל לרסיסים, וירעימו לו פנים'מראשית בואו ויתמרמרו אליו בשצף קצף וימיתו בו את הר,מון לשפוך עליו בוז וקלון כמים, ובנסעו במרכבתו ברחוב העיר השליכו אל תוכה כדורי שלג ואבטיחים שלוקים, שלשה שבועות ישב ליליענטהאל במינסק ונמצא במבוכה גדולה מארז במשך העת הזאת היה מטרה לחצי לשון אפעה ושן בהמות וזדים הולכי רכיל, אשר התאמצו להשליך עליו שקוצים ולהבאיש את ריחו בעיני העם באמצעים ותחבולות מגונים ומכוערים מאד. במכשול לב ובמפח נפש עזב ליליעגטהאל את מינסק וישב לווילגא, ומה התחמץ לבו בקרבו בראותו כי גם היהודים שמה בשמעם את מעשה אחיהם היראים במינסק קנאו בהם קנאה גדולה רתחרו לעשות במהם, ויקומו ויחזרו מדבריהם ויקעקעו את כל הבירה שהרבה עמל בונה בה. העדה השיבה אחור ימינה ממלאות את הבטחתה ותחתור בכל עזה לסבל עצת ליליענטהאל. המשכילים המעטים, בראותם כי כל העמל הרב לא נשא את הפרי המקוה ויעל בתהו ויאבד, נבוכו מאד ורוחם גבקה בקרבם, וליליענטהאל שב פטרבורגה אבל וחפוי ראש, בכל זאת לא נתן תהלה בבני עמו על קשיות ערפם בדבר זה ויסלח להם על העול אשר עשו לו לעצמו במלאותם פניו קלון וירינס לכף זכות, ובעמדו לתן דין וחשבון. מתוצאות מסעו לפני השר אובאראוו במעמד הנסיך ד^נרוקאוו-קארסאקאוו, לא נגע אף ברמיזה קלה מכל אשר עוללו לו היראים וימתיק את הרינין בבל יבלתו, ויאמר בי אם לא מהרו היהודים להסכים להצעת הממשלה, הוא מפני שלא רבה אמונתם בו, בהיותו יליד ארץ גבריה, ואגב לא ראו עד כה. מצד הרשות כל צעד נעשה בגלוי לטובת הענין, וכדברים האלה מסר השר אובאראוו להקיסר בכתב הנשתון אשר הגיש לפניו. ובשנת 1842 בהקרא ליליענטהאל מאת השר אובאראוו לעבור שנית בערי תחום הישוב בגלילות תימנית־מערבית וצפונית׳טערבית לעורר את העם ליסור בתי ספר, קבל עליו גם המלאכות הזאת בנפש חפצה וימח כעב מעל לוח לבו את זכר החרפות והגדופים אשר השביעוהו היהודים היושבים במקומות האלה לפני שנתים ימים. אבל בבואו לווילנא בפעם הזאת לא מצא עור בל מכשול על דרכו. דבריו היוצאים מן הלב, אשר שלח אליהם על פניו במגלה עפה בשם "מגיד ישועה"(כתובה עברית צחה ויצאה לאור ע״י לעטערים בוויעף נכנסו אל לב בני הערה ויכירו וירעו כי לא כצעקה הנאד. עליו כן היא, כי איננו מוכר אח עמו בעבור נעלים ואיננו