Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 194

פ ר ד 6־ 194 עלו על הבמה ויהיו מטיפים לעם. זנחה הספרות את עצביה וגלוליה ותשליכם ככלי אין חפץ בו ותשספניה אל היש והמועיל, אל הנחוץ והדרוש, ותחל להטפל בדברים שיש בהם תועלת. נגלית ונראית לעינים . אבל הדחיפה הזאת שנדחפה הספרות קדימה לא מבית רדתה אלא מחוץ. לא על שדמת' הספרות העברית עלה הסופר הראשון, אשר הכיר את שגיאות הסופרים שריו לפניו ויתן את לבו לתקן׳ את אשר עותו המה ולסל מסלה חדשה לספרות על יד דרך החיים, אלא מקרב הספרות הרוסית׳עברית יצא, הלא הוא הסופר הנעלה יוסף׳ בן אהרן ראיבינאוויטץ עורך המכ״ע הרוסי.לעברים בשם ״^3303?״ (השחח, הסופר הזה■ אשר התעלה על כל סופרי בני הורו בהתפתחותו הרוחנית, בכשרונו אל מלאכת הספרות, ברוח כביר עשוי לבלי חתי ועל כולם באהבתו את עמו ובחפצו להטפל בצרכיו ולהיות לו למורה דרך בחייו, היה במעשיו ועלילותיו למופת לסופרים העברים ויאלפו ארהותיו ויעשו כמהו. במאמריו המחבטים אשר שרשיהם סבבו על צרכי אחיו בני אמונתו בעת ההיא לכל ענפיהם המרובים, הראה אותם לדעת כי הספרותי לא נבראה להיות כלי שעשועים לשחק בו בידי סופרים נערים שלא נתבשלו כל צרכם, כי מטרתה להיות לצורך נחוץ להאומה להשתמש בו לטובתה ולהנאתה, הוא הוכיח אותם לרעת כי החשך המכסה זה רבות בשנים את אישי האומה עוד לא סבסך חושיהם בם ואינם הולכים משוללי׳ שכל וכינת אדם כבהמה בבקעה לכל אשר יטם רוח הבערות, שלא תדע כל חשבון וחפץ בהליכותיה ,'כי יש להם עין רואה, אזן שומעת, לב חושב מחשבות רבות גם נפש מרגשת, מתאוה ושואפת לצאת למרחב מעוגת הקסם אשר העמדיו בה בתגרת יד גלותם-ולהטיב מצבם בבשר גם ברוח, הוא הראה בעליל כי יש דעת הקהל לישראל אלא שהיא נצרכת לאיש אשר יפח רוח חיים בעצמותיה היבשות והיה לה לפה ואל על יקראנה, הוא העמיק לחדור אל תכונת חיי אחיו במבואות המטונפים אשר לפנים משורת הישוב ויתבונן לארחם ורבעם וישם לבו לרעם והגיגם כל היום וילמוד לדעת חפצם וחזון רוחם, הסתכל במשכיות נפשם והנה אור גדול ראו עיניו גנוז תחת ערמת עפר ואפר, רגשות נעלים ונשגבים קצוצי כינפים מסתתרים תחת גלי אבגי גיר וחרפי אדמה, הוא דליא לחספא ואשכח מרגניתא תותא, פנינים ומרגליות טובות מתגוללים ברפש ואשפה ואבני קדש משתפכות בראש כל חוצות. בין קהל היהודים העניים והמרורים, ההולכים בחשך ואין נגה להם, החיים באולתם ומתים בה , מצא אילי רוח ובעלי נפשות יקרות מפיצים אור על כל סביבותיהם, גבורי מעשה ורבי עליליה עומדים במערכה ועודרים בלא לב ולב בשביל דעות נאצלות ונעלות. היא מצא אותם נחבאים במחלות עפר, מסתתרים בחורין ובסדקין ויבלע פני הלוט הלוט מעליהם ויעמידם בקרן אורה למען יהיו למופת לרבים, . . וסופרי ישראל בשפת ענד ראו את מעשיו ויניאו לבב חכמה לעשות כמהו.