Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 1 (1892)
- Date
- 1892-01-01
- Page
- Seite 193 (sequence 202)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 60% known words query
- IRI
…/8003959-8003960--202-8004160- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
193 הספרות יהחיים גדולים; שמות אחדים מהם בבר הבאתי למעלה, ואליהם נוכל לצרף את שמות המורים והמשגיחים בשני בתי המדרש לרבנים-יהודה אידל שערשעווסקי, שלמה זלמן זאלקינד, גרשון קלאצקי, יהודה בעהאק וקאצענעללענבאנען בווילנא / ובזיטאמיר: אייכענבוים , צווייפעל, סוכאסטאווער, באקסט , פאליצינעצקי, גאטטלאבער וח״צ לערנער. כל האנשים האלה התרוממו בעתם על העם בהתפתחותם המוסרית, התפתחות קדש וחול באחד, אחדים מהם התעסקו בספרות העברית , אזנו ותקנו ויעשו ספרים הרבה. אך כולם, או שעבודתם הספרותית היתה מקדשת אל איזה מקצע לנזודי או שהיו עוסקים באצילות ויכבירו מלין על ענינים שאין להם שום יחוס אל עולם המציאות והמפעל, ויחד היו רחוקים מרחק גדול מן הרעיון לרפא שבר בת עמם ולהטות שכמם לסבול את סבל בית-יוסף, אלא ישבו שקועים ראשם ורובם בעולם האצילות ועטרותיהם בראשיהם ויהגו מזיו התהלות והתשבחות שענדו זה לראשו של זה. הספרות אז ודתה ספרות של שירי-תהלה(פאנעגיריק): יום יום פרו וישרצו בה אלים ואלילים אשר נתנו קטורה האחד באף השני. כל סופר היה בעיניו כסוקרט, בהום ובגלילי אשר חרפו נפשם למות על קדושת דעותיהם, בל אחד תמך בגאותו שחקים ואת הארץ קפל תחתיו ותהי להדום רגליו. אל העת הזאת מכונים דברי ש״י אבראמאוויץ בספרו בתולדותיו יספר הזכרון צד 121) כדברים האלה : "תרתי בלבי להתבונן אל הספרות העברית בארצנו, לרעת דרכיה ומה יעשה בה, בקשתי למצוא דברי חפץ, מדע והשכל, טוב טעם ויופי, והנה אך מעט מזער בבל אלה מצאתי. גן בוקק הספרות בעת ההיא, גן נעזב בימי הסתיו, אין יבול בצמחים, אין פרחי חמד ונטעי נעמנים, העלה נובל והעץ בשלכת, אך זעיר שם זעיר שם ספיח ושחיס ורבה העזובה בו, והמחברים? הכורמים האלה ינוחו בו מנוחת שלום והשקט ובטח, משחקים כילדים תמימים ובלהג מלהגים, ועל מנוחתם יקדישו איש את שם רעהו ונחת לזה מזה״. ד♦ משנת 1860 והלאה החלה הספרות העברית לפשוט מעליה לאט לאט את צורתה הישנה וללבוש קלסתר פנים חדשות, הננו רואים אותה משתדלת בכל כחה לנטות מן הדרך העקומה והנלוזה אשר הציגוה עליה הסופרים הפטיטים מכנסית בעל "המגיד" ולכונן אשוריה במפלה ישרה ומובילה אל איזו מטרה שיש בה ממש. רואים אנהנו אותה מתחטאת מחלאהה ומתקרבת קימעא קימעאאל החיים וצרכיהם, נוטה אזנה אל סוד שיח הזמן ומפנה לבה למשאלותיו. הסופרים הננסים הרגישו פתאם כי הבסיס שתחתיהם מתמוטט, כי הגיעה השעה שהמה מתבקשים לעזוב את מקומם ולהניחו לאחרים הטובים מהם, הבקיאים יותר בטיב עבודתם׳ וסופרים חדשים מלאים כח עלומים