Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 187

181 1?ם^ות והחיע לברוא בקרב הירודים איננה במחשבה החלה לעשותה ברבות הימים לרועץ ולסקל חובלים להכות בה לרסיסים אמוני מורשה קהלת יעקב, כאשר כן ינבא להם קול סתר בעמקי בתי נפשם? על השאלה הזאת ענה אותם ליליענטהאל לאמר:;/אתם כילידי רוסיה אל נבון תטיבו לרעת ממני כי אין ביכלתי להשיג לכם ערובה על איזה ענין שיהיה, כי לב מלכים ושרים ביד ה׳.. ואיבכה אוכל אני גר אמלל יליד ארץ נכריה ונתתי לכם איזו ערובה? אין לי על זאת כל זכות ריפוי כח ולא למטרה זו שלחתי אליכם. כל אשר אני, כאחיכם בן אמונתכם, יכול להבטיחכם. הוא, כי לא אצעד אף צעד בדרך העולה אל הוצאת הצעת הממשלה לפעולה בטרם יהיר, לבי סמוך בטוח כי לא יעשה כל דבר למרות רוח אמונתנו הקרושה ובטרם ינתי לי הי־שיון לעזוב כהונתי בכל עת ובכל שעה כמעט אוכח לדעת שנתעיתי להאמין בשוא, וכי אנענע ראשי לכל החרפות והנדופים אשר ישביעוני ולכל החצים ואבני הנלסטראות אשר ידו בי אחי בני עמי אם אחלל את דברי השבועה אשר נשבעתי להם ברגע הקדוש״. אך דברי ליליענטהאל אלה עוד לא הרגיעו את רוח הנאספים, והאחד מהם הוסיף לשאלהו 5 אבל מי אפוא לידנו יתקע כי לא תסחף דתנו מזרם דעות ההשכלה, כאשר ראו עינינו אצל אחינו בארצות המערב? גם מן המבוכה הזאת חלץ לילענטהאל את נפשם , בבארו להם כי לא כבד הדבר להתאים .את צרכי ההשכלה עם צרכי הרת לבעבור ילכו רגל ישרה ולא יעבטו ארחותם *). לא ארכו הימים והמעבדה נפתחה, והנה עברים יוצאים מן החורים ובפרץ מים כבירים התפרצו לבא אל היכל ההשכלה ... מזה אנו למרים כי הזקנים לחמו בעד דעה רמהונשגבה, כעד שמירת קדושת אמונתם, אשר לפי ראות עינם ולפי אשר הורום מוריהם היא היא הכח החיוני אשר יחיה את אחינו האובדים והנדחים בארצות גלותם ולא תתן למוט נפשו.בעת צרה וצוקה והיא עמוד התוך אשר כל האומה נשענת עליו? ־אבל כיון שבארו.להם במחק שפתים כי מן האפשרות היא י לפשר בין ההשכלה ובין הדת לבל זזהיינה אשה אל אחותה לצרור, לא הקשו את ערפם ולא עמדו על דעתם, אלא מיד נתפייסו ויענו: אמן• ואת אשר עשו הצעירים הלא.ראינו נםשמענו. אך צלח צלחו את המעברה, וחנה - פנים אחרות, לא כתמול שלשום? הפרו בריתם את הזקנים ויתנו להם כתף סוררת, ותהי זאת המעט מהם, בי עוד הכחישו לעיני השמש את ההתחיבות שהתחיבו ויאמרו להד׳ ם. ויהי מוצא הדבר, כי באותה שעה שראה המון העם את הצעירים מבטלים את שטרי החובות אשר נתנו לזקנים בעפרא דארעא, נשתרשה בלבו הדעה הכוזבה ליליענטהאל גמחבותו ״111188181111. 111 11616611 1161116,