Mannheim
Compact Memory

Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 172

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Pardes
Volume
1 (1892)
Date
1892-01-01
Page
Seite 172 (sequence 181)
Language
Hebrew
Belongs to
journal volume
OCR quality
70% known words query
IRI
…/8003959-8003960--181-8004139
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

טעם חטא ׳ מתקיף לה רנב״י ואימא כבן שנה שמלוכלך בטיט רכו/ ה״ו כאילו אומר : אם באת לדרש ״כן שנה״ אף אנו נדרוש, אלא שאין מקרא. יוצא מידי פשוטו. וכאלה וכאלה רבות מאד, ואני הכאתי בזה אך מעט מהרבה לדוגמא , כי לאסף את הכל אל מקום אחד היה יהיה כדי ספר שלם, ובמק״א הארכתי בענין זה. היוצא מכ״ז׳ כי אי אפשר למתח את כלם בחרא מחתא, יען כי מצינו רבים בהם שהם דרשנים במקום זה ופשטנים במקום אחר׳ ולהפך? וכי היו ביניהם גם פשטנים גמורים אשר לא. יבשו לדבר בשער את הפשטנים האחרונים, ולא עוד אלא שהם עולים עליהם בישר הגיונם ועמק השגתם׳ כדרך שאמרו "לבם של ראשונים כפתחו של אולם ושל האחרונים כנקב מחט״... ובכן לא בעיני כלם היה "מדרש הכתוב לפשוטו של מקרא״ ׳ והפירוש הפשוט לא יתחלף כלבוש , הפשט לא יפשוט צורתו , ולא ישתנה בשנוי מקום ובשנוי זמן. האמת אחת היא (אך הכרת האמת תשתנה והאמת לעולם עומדת) ומשכילים ילכו בה וכסילים יכשלו בה? גם הפשט לעולם יעמד (ואך הכרת הפשט היא תשתנה.) ופשטנים ילכו בו ודרשנים יכשלו בו, ואין בין הראשונים לאחרונים ולא כלום. ומדוע אפוא "אין ראוי לשפט על פשט המקרא בזמן הראשונים לפי חמדה שיש לנו האחרונים בתכונת פשוטו של מקרא"׳ כאשר אמר הרבהנ״ל עם הספר? - נשגבה ממני לא אוכל לה! והנה עיני ראו ולא זר כמה ההגיון יש במעשי הפשטנים האחרונים " המבארים מקראי״קרש לפי ר ו ח ז מ נ ם. זה ימים, למשל, קראתי בספר באור חדש מהמין הזה עה״כ בתהלים(מ׳ וא״ו> וז״ל *. אויבי יאמרו: ״רע לי״! מתי ימות? וגו׳ עכ״ל. אמרו נא! האין זה בסגנון אשה קולנית בשוק? תמה! תמה! אקרא אני, איכה יוכלו אנשי לבב לבאר בה״ק עפ״י מדתם, עפ״י דבורם ושמושי לשונם בזמניהם למקומותיהם? הן על המבאר, המבקש אמת לאמתה, לשום עיניו ולבו על משמעותו של מקרא, לעמד על כונת ה מ ד ב ר ולירד לסוף דעתו׳ מדתו ושמוש לשונו בזמנו ומקומו׳ רלא העמיד המקרא על דעתו ועל כונתו על פי מרותיו ושמושי הלשון ששמע במקומו ובמחיצתו לפי רוח זמנו. וע״ז נאמר: "איידי דטריד למפלט לא בלעי". באמת אמרו כי ״כל פסוק בל״ע סובל כל צורה שירצה המצייר״. אבל הצורה האמתית נמה תתאמת? הלא אם נמצא דוגמתה במק״א בין צורות המצייר ההוא בעצמו-כמובן לכל מי שיש לו מח בקדקדו!... עתה שפטו נא׳ מהבין הראשונים להאחרונים?! י. י♦ ווייסבערג♦

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.