Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 169

על הראשונים ויעל האחווגינז 169 א) מי יתן וידענו מה הוא החלום , אשר יחלמו סופרינו ה א ח ר ו נ י ס, ע״ד ״הספרות בעד המון העם״? מי ומי הוא המון העם בישראל לדעתם? ואל מי ירמזון מליהם? ההדיוטים שבישראל - הן הם קרא עברית בלי-נקוד לא ירעו(והם הלא ידפיסו בעד ״המון העם״ ספרים בלתי מנוקדים), ותהי להם חזות הכל בדברי הספר החתום: והקורא העברי, שהגיע למדרגה זו, עד שידע לקרא ספר בלי־נקוד, הוא לא על המון העם יחשב עוד, לו "קורא נבון" יקרא " כי אין קריאה זו נקנית אלא למי שקרא הרבה ושנה הרבה וברז ובי יותן ספר ממין היפה הזה אל יודע םפר,לאמר5 ״קרא נא זה״-ואמר: ״לא אוכל ״ כי מעשה ילדות הוא, בי בלעגי שפה ידבר ובו׳ ובו׳ ז ועד שאני קורא ספורים טפלים כיו״ב בשפ״ע, אקרא אני ספורים גמורים בשפת לע״ז בכל לשון שאני שומע. כי בדור הזה ובדבר הזה לא הלשון עיקר אלא העגין, ובדבר הענין־מה לי הבא, מה לי התם? הן לא תורה היא, שללמוד אני צריך וכר וכו׳". יבא עלי - אם לא יאמרו הס, הקוראים העברים, כדבר הזה! בי לא כקוראים הלועזי״ם - העברים־ ולא ככל המו נס - המון בית ישראל, רק כלם חכמים, כלם נבונים וכלם יודעים אתהתורה. ובכן אפוא, מעיקרא דדינא פירכא, והשאלה במקומה עומדת: למי ולמה הם עמלים?! ומה אם הראשונים, שעשו תורתם קבע, ומאלף שנכנסו לביהמ״ר רק אחד מני אלף יצא והיה למחבר בישראל, ואף גם זאת, כמה יגיעות יגע, ובמה "הגהות" הגיה, עד שזכה כי יקרא ספרו בישראל בחייו? כי בימים ההם ובעת ההיא, נחשבו גם הלשון והטעם-כעיקר, וע״כ היה הספר ההוא עולה גם על שלחן "הקורא הנבון", ויהי למופת בישראל, עפ״י טונ-טעמו ויפי־שפתו וכר, ובכ״ז ספרי הראשונים אינם יכלים לעמד בפני הבקרת הקפדנית בזה״ז- כאשר ראינו ונדע,-האתרוג י ם שיעשו תורתם עראי, ומאלף שנכנסו לביה״ם רק אחד מאלף יצא ולא יהיה לסופר ומחבר, וספרים מחוברים חדשים לבקרים, נכתבים ונעשים על רגל אחת-עאכו״ב! והנה ספרים כאלה יוצאים בחפזון מבהלים ודחופים, עד שלא הספיק בצקם להחמיץ- כאלו חזקו עליהם דברי הקוראים מ״המון העם״ העומדים על גבם לאמר: מהרו כלו מעשיכם! ואנן מה נעני אבתרייהו? ומה אם כסא של שלש רגלים לא יכל לעמר בפני הבקרה, כסא של רגל אחת האיך יכל לעמד?!.,. ובשל מה כל הבהלה הזאת? בשל אשר ראו הסופרים האחרונים, כי בכל הלשונות השונות ישנה ״ספרות בעד המון העם״, ואנחנו עם סגלה, אנחנו אשר "עם הספר״ קורא לנו בצדק, אנחנו - אין לנו ״ספרות בעד המון העם״, ומנחלתנו יגרע! היתק? וע״כ התעוררו, קמו ויתעודדו, כאיש אחד חברים׳ לאמר: הבה נבנה לנו מגדל