Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 1 (1892)
- Date
- 1892-01-01
- Page
- Seite 163 (sequence 172)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 62% known words query
- IRI
…/8003959-8003960--172-8004130- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
163 גי&ע לארץ ישראל והחכמים, את מערכות כה״ע הרבים, הייתי באסיפות חכמים, שמעתי לקח בבית מדרש הגבוה לידיעת הלשון, ולמורי דברי הימים , ומדי יום ביומו בקרנו את שער המצבה אני ורעיתי. אפם כי קצרה לי העת, ולו הייתי שם עוד.שלש פעמים בבה נם אז לא הספקתי לראות הכל ולהתבונן בבל. לא השבע עין מראות והאזן משמוע את כל הנפלאות והחדושים. .. ובלב מלא שמחה ותקוות כי עוד אשוב לחזות בנועם עיר קדשנו - יצאתי את העיר. אבל תחת אשר דמיתי מראש לנסוע צפונה, בדרך ירושליס׳נלגל ׳ שכם ועין גנים, ומשם דרך בית שאן׳עבר הירדן מזרחה, שניתי עתה את סדר מסעיתי, ואחזתי דרבי הנגבה דרך ירושלים־׳חברון־כרמל״עבודה-וצוער אשר בנגב ים המלח. כי בשער המצבה הכללי הצטיין ביותר חבל ים המלח. ויען אשר מדברי הסופרים ידענו, כי הים הזה ״ים המות״ נקרא, ובל הבכר בלו מסביב "נפדית ומלח שרפה כל ארצה״,-אמרתי לסור ולראות את הארץ ההיא, אשר פדום ועמורה עמדו שם לפנים, ועתה היא ארץ חיים וברכה. אם עד כה עברנו בארץ זרועה, בארץ של עבודת אדמה, ארץ חטה ושעורה וגפן ורמון, הנה נשים עתה פנינו למרכז בתי המלאכה וחרשת המעשה. תחנת מפלת הברזל הדרומית או מסלה ים המלח, בדרומה של ירושלים, מעבר לנחל קדרון לרגל הר הזיתים. אם התבוננו בפני הנוסעים הרבים תראו בי יש הבדל גדול בין הנוסעים אשר במפלת ירושליס״שכם וירושליס׳יפו וירושליס-משמר הירדן, ואשר במפלת ירושלים-ים המלח. ובכלל הבדל גדול בין הבאים מצפון ומערב א״י, פלכי עבורת האדמה, ובין הבאים מדרום, פלכי חרשת המעשה. שמה תראו אברים שמנים ובריאים, בעלי־אחוזות עבים כקורת בית הבד 5 הכרת פגיהם תענה בם שיודעים הם טעם בשר שמן ויין ישן,' ופרק בהלכות עבודת האדמה ונטיעת הכרמים, גם מרעה הבהמות והלעטת האווזים י.. ופה בתחנה■ הדרומית תראו עובדים פועלים, אמגים. מודדים, בוגים, החרש והמסגר, חופרי בהרים, מלומדי תנמי, בעלי בתי מלאכה וכדומה, בריות אשר פניהם יעידו על מלאכתם ואומנתם. כי מעת שמצאו את אבני הפחם ב&ביבות ים המלח, ועוד יותר מיום שנבנתה המפלה החדשה, מפלת ים המלח׳עציון גבר מן ים המלח עד ים סוף, היה הככר פה למרכז המסחר וחרשת המעשה של נגב א״י.- ברזל מצפון יובא מפלכי הלבנון והכרמל ופה יעשו ממנו בלים ומכונות שונים בבתי היציקה הרבים. גם מהחומר הרב אשר בבקעת ים המלח יעשו כלים העולים בערכם על כלי "החמר הלבן" באירופא. גם גפרית, ברום, גביש והרבה מיני צבעים וסממנים יוציאו כעת מתוך הבצות והאגמים אשר בסביבות ים המלח. והבקעה ההיא כולה אוצר כל חמדה גנוזה ומקור עושר רב לארץ. וחסרון מים מתוקים לא נרגש פה, כי בעקב התרבות הצמחים והנטיעות כהרים מסביב