Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 1 (1892)
- Date
- 1892-01-01
- Page
- Seite 161 (sequence 170)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 70% known words query
- IRI
…/8003959-8003960--170-8004128- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
161 מסע לארץ ישראל אחרית החגים האלה-תנאים וחתונות. התנאים יחגו פה בכפר, בפרדם הקהל ועל חשבון הקהל. הכפר יעשה חג ומשתה לכל האורחים הבאים, והחתונות, כמובן, יחגו כל אחת במקומה.־־גם מר בן־אביגדור, מיודעי מקרית משה, מצא פה נערה אחת יפה להלל בת אחד האברים מתמנה, והנערה מצאה חן בעיניו, וגם הוא - בעיניה, וחתן את ידה לו, אפם כי תנאי התנתה עמדו, שאחרי כלות שנות עבודתו בצבא בארצו ישוב הלום... ותרב השמחה בחצרון. במשך שגי ימים בכל בית ירונן, ובחוצות ושוקים שיר וזמרה ומחול, ומי שלא ראה שמחה זו לא ראה שמחה מימיו. שני ימים עשיתי בחצרון, שני ימים טובים ונעימים. וימים טובים כאלה, שרק מעטים היו ויהיו בימי חלדי... וביום השלישי נפרדתי מידידי ומכירי שעור נשארו שמה, ונסעתי הלאה מזרחה ל״משמר הירדן״. ומבלעדי אגיד הלא תבינו, כי מאד קשתה עלי פרידתי משם. משמר הירדן - עיר חדשה שנבנתה זה שמנים שנה על חוף הירדן במקום אשר ישתפך בתוכו נחל פרוע. משמר - עיר מסחר ורבת מרכלת, ומעברה לסחורות עבר הירדן ויהודה. בה חוף אניות גדול לכל האניות הבאות ירדנה ויורדות לים המלח, ותחנת מפלת הברזל: .ים התיכון - ירדן״. קצרה לי העת, ואנכי לא התמהמהתי פה הרבה, התכוננתי אל הגשר הנפלא אשר על הירדן, אל מטעי הקוה ויתר הצמחים הנפלאים אשר בעמק הנפלא הזה, ואחזתי את דרכי דרך זמורה-יריחו׳ענב-ירושלימה. ז. ירושלים עיר קדשנו, משא נפשנו ומשוש תקותנו! יפה נוף משוש. בל הארץ אף אם לא קרית מלך רב... לא נוכל לדעת כעת איך היתה בימי המלך המשורר ובנו החכם מכל אדם, בעת אשר "הכסף היה בירושלים כאבנים והארזים כשקמים אשר בשפלה לרב״ ־- אבל אם גם היתר. רק כמו עתה היתד. מכלל יופי. יפה היא העיר וויען על גדות הדונה, יפה ממנה פריז, אבל יפה משתיהן ירושלים! ומי ידמה לך ומי ישוה לך, הבת ציון? הן ערי התבל כלה מעשי ירי אנוש, אשר על פי מקרה בחרו במקום זה או אחר לבנות עיר, ומעשי אנוש ותחבלותיו, מה המה? וירושלים-ה׳ בעצמו בנה את העיר הזאת, והוא יכוננה עליון ויאצל מהודו עליה. אלהות, שכינה, רוח הקדש, דבר מה למעלה מן הטבע - נרגש בבל פנה ופנה... אבותינו ספרו לנו, כי גם בימי נולותה, בימי אלמנותה, בימי חרבנה, יפה היתה העיר הזאת, כמו אשה יפה עטופת שחורים ומתאבלת... ומה עוד עתה, אחרי אשר שבה לתחיה ותיף ותפרח כחבצלת!