Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 153

153 מסע לאר״ן ישיא?* בארץ אבותיהם-עשו את התורה והעבודה, עבודת האדמה, "העבודה שבעבודות׳/ ליסוד חייהם. בתי ספר בלא עבודת האדמה אץ בכל הארץ. כל בתי הספר למתחילים ובינונים המה ביחד גם בתי ספר לעבודת האדמה, ויחד את האלפא-ביתא ילמד הנער גם לאחוז באת ומחרשת. וגס בתי הספר הבינונים בערים וברבים גדולים הנם בתי ספר לעבודת האדמה. ואשר לזאת אץ אף אחד בכל ארץ היהודים, שלא ידע את האדמה ולא יעבדנה. בדברי ימי עולם מרבים לספר נפלאות יעל דבר צינצנתי הרומי, אשר שב לשדהו ומחרשתו, אחרי אשר היה שר הצבא ויצא לחפשי. ובארץ העברים עתה במה צינצנתים איכא, עבודת האדמה, העבודה־ האחת הטבעית לאדם נהיתה לקנין האומה, לא של איזה חלק מהאומה, אבל פשוטו כמשמעו, של כל האומה כלה. ישראל שב עתה לקדמותו, כמו שהיה בימי האבות הראשונים - עם האברים, ואברים עתה בלמו, מן הגדול בעמו עד האכר האחיון... ותמיד נפגוש מורים, רבנים, פרופיסורים, חרשי אמן, ציירים, שופטים ופקידים אשר לעת זקנותם עזבו את עבודתם ושבו אל אחוזתם לעבדה ולשמרה.־ בלוית מר שמעיה פקיד התחנה בקרנו את מד נחשון בן עמינדב ראש הכפר והכפרים סביבו. כי ב״שלום" הנהגת הכפרים נוה שאנן, פרעתון, קרית יערים, בית בנימין, נחלת צבי, שבי־גולה ומנוחה, ומר נחשון המנהיג הראשון, והוא אכר זקן כבן ששים, מבנה גוו איתן וגם שיבה לא זרקה עוד בו. ולו שלשה בנים ושתי בנות. הבן הבכור יגור אתו, ויעבדו ייחד את חלקת אדמתם, הבן השני שופט בגלגל, ובנו השלישי הצעיר- רב האניה. ובנותיו נשואות לאכרים מהכפרים עין תפוח וערוגת הבושם. ונחשון איש יודע תורה ומלומד. הוא גמר את חק למוריו בבית ספר הבינוני אשר בשכם ואח״ב שמע לקח בבית ספר הגבוה אשר לעבודת האדמה ביריחו. ובשובו הביתה נשא לו אשה בת שר המחוז דלבנה ויהי סובן על אחוזות אביו וחותנו. ואחרי מות אביו, נשאר הוא על נחלתו עד היום הזה. נחשון זה אכר מכור לאדמתו בכל לבו ונפשו ומאדו. הוא יאהב את כל עשב וירק באחו, את כל עץ ואילן בננו ואת כל שבלת וקנה בשדה.■ ״ביתו ושדו וגנו״ - גאונו ומשושו,בהם כל מעינו ובהם יתפאר. מעודו ועד עתה לא עזב את כפרו, ורק לעתות רחוקות בא העירה, ושלש פעמים בשנה יעלה לרגל ירושלימה, ושם יבקר את בתי המדרש הגבוהים ואסיפות החכמים.- ככואנו לביתו, מצאנו אותו בכרמו ומזמרה בידו, ואתו אחד מבני בניו, נער אדמוני ויפה עינים, והוא יורה לו הלכה לעיון ומעשה בהלכות הנטעים. ויביאנו מר נחשון הביתה ויגישו לפנינו ספל קוה מבקעת הירדן, וענבים ותאנים. ויספר לגו מר נחשון את תולדות הכפר, כי זה קץ* שנה אשר נבנה , והוא גם הוריו כבר נולדו בו. אבות אביו אמנם היו מיוצאי ארצות הצפון, אשר נתישבו בהחלה בהמושבות הראשונות סביב יפו, ולאט לאט הרחיבו את גבולותיהם, עד שכם ועד הירדן, ויעברו גם את הירדן. כי לא