Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 154

בחרב ולא בחנית ולא בחכמת הדיפלמתים כבשו בני ישראל את הארץ לפניהם, ורק שדות בכסף קנו, ובעד כל צעד ושעל שלמו בכסף מלא, ויכתבו בספר ויעידו עדים. והיהודים ה ם העם המיוחד בתבל, אשר יש לו ״שטר מכירה״ על ארצו... אבל מה היתה הארץ טרם באו אליה היהודים?-כמוה באין. שדות בלתי מעובדות, גלי אבנים ומעי מפלה... ולא האמינו כל יושבי תבל ושוכני ארץ, כי אפשר להוציא לחם מן הארץ ההיא.- ורק היהודים יכלו לפעול כל הגבורות והנפלאות ההן, היהודים במחם ובידיהם ... אמרתי ״גבורות״, וכן היא. כי לא בזאת יתהלל המתהלל כעת, בחרבו ובקשתו. ובאגרופו, כי אם באתו ומחרשתו, להוציא לחם מן האדמה ולתת לחם וחיים לאדם רב. וגם זאת להגיד, הוסיף מר-נחשון, כי לא מחפצם הטוב ומחבמתם הגדולה, חוללו היהודים נפלאות,-"אצבע אלהים", יד המחסור היתה בכל אלה. המחסור, ההכרח היותר גדול, הוא גם המלמד היותר טוב ומועיל. הרבה נסיונות עשו אבותינו ויתח כמו בכל מיני ההתחכמות להשאר בארצות מגורם, וישח ישראל וישפל ער עפר, רק-לבלי לצאת את הארץ.ובאשר כל אלה לא הועילו לו והוא יצא בראש גולים, שם את פניו נגבה וימה ולאיים רחוקים ואפסי ארץ, אך לא-קדימה ... ורק כאשר כלו כל הקצים ואפסו ההתחכמות והוא מוכרח היה לזכור את ארצו - אז שב אליה בכל לבבו ונפשו, בראותו כי אין מפלט ואין מנוס ... ומן העת ההיא התחילה תקופת הישוב.- עתה גם מלאך רע בעל כרחו יענה אמן אחרי ההלל הגדול של עמנו.- פה אדמת הכפר שתראה, מה היתה לפני ק״ך שנה? גל של אבנים באין ירק עשב, ואף אילני כרק לא גדלו פה... ובכל זאת שלמו אבותינו בערה אז חמשה בקע "המענית". ועתה אם יבאו ויתנו לנו חמש מאות שקל בעד כל מענית אדמה גם כן לא נקח. בשנת היובל שעברה, לפני חמשים שגה, שלמו פה בעד שנת תבואות של "צמר בקד׳ עשרים שקל, וכעת יציעו לבעלי האחוזות בעד שנות תבואות עד היובל הבא עלינו-מאה וששים שקל... וכל אלה רק בעד אדמת זרע, ובעד כרמים וגנים ופרדסים כהנה וכהנה. ולמי כל הגדולות ההן, אם לא לאבותינו ולנו! ואם יש את לבבך, ותחפוץ לדעת את כל הבא עלינו, וכל הקורות אותנו מיום בוא הנה אחינו ועד היום הזה , הא לך את הספר ה:ה וקרא בו. שם תמצא הכל באר היטב בפרוטרוט ותדע מה פעל ישראל בכפר של5ם והסביבה.-ומדי דברו היציא מארגז הספרים ספר אחד מכורך כריכה יפה ויתן לי. פתחתי את הספר והנה הוא: "דברי ימי כפר שלום והסביבה, הלא המה הכפרים והמושבות: נוה שאגן, פרעתץ, קרית יערים, בית בנימין, נחלת צבי, שבי״גולה ומנוחה, מיום הבנותם בשנת תר״ף - ת״ש עד היום הזה". ספרים כאלה ישנם בכל מקומות מושבותינו. עדות הם הספרים האלה ביעקב, ומהם יראו וידעו ויכירו מה פעל ישראל.- ארכה לגו השיחה הנעימה בחברת הזקן הנכבד. בין כה וכה ותגיע שעת האכל, ונקרב יחד אל השלהן.