Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 147

שנגמרה, ובה נקבצו בל "כלי הגולה" במשך העת הרבה, מיום שיצא ישראל בגולה עד היום הזה ... מחלקת ״עבודת האדמה״ נגמרה בלה. - "הממונים על הבניה יקוו, בי לעת המזומנת תשלם כל המלאכה". מחברון יודיעו כי נבנתה בריבה חדשה ומימיה זכים כעין הבדולח, ומתוקים וטובים לשתות, והיא תספיק מים לכל העיר ולכל בתי המלאכה די והותר. מעמק נפתלי יודיעו, כי הכינו בעירם שמש עלעקטרי. מבני ברק-בי הספיח בשנה ההיא רב מאד. מעין זיתים - כי יסדו "חברה תורה". מצפת־־ בי אתמול נגמרו הבחינות באיניוו. והתלמידים בףיוסף, תלמיד תורת המשפטים, ובן- שמואל - לחכמת הרפואה ״ זכו לאותות של ״ספיר״, ועוד עשרים תלמידים - למטבעות זהב, ועוד ארבעים איש זכו לתעודת ״חכים ורבי״. מהר הכרמל - כי אתמול מצאו החופרים באדמה בעומק חמש מאות רגל, סימני מכרי הזהב; מביני דבר ינבאו עתידות גדולות למכרי ההרים. ועוד ידיעות באלה. אחרי הט״ג מאמרים ע״ד הנחלאות והאחוזות סביב יפו, מאמרים ע״ד מזרקי המים, מסלת החשמל, מגדל המאור, ואחריהם: פוליטונים, שירים, ספורים, חדשות וכדומה. מהרבה מאמרים נודע לי, כי שאלת היום ביפו-שאלת ראש האזרחים. עד ראש השנה עליהם לבחור שם ראש האזרחים. ובמי יבחרו? כמובן, יש בזה חלוקי דעות, ומה״ע מפלפלים ומתובחים, בל אחר.ירבה לשבח ולהלל את ״בחירו״, והדברים ארוכים. - ויותר מאשר בפנים מ״ע התבוננתי אל חלק המודעות. אסתחפץ, חביבי, לדעת חיי כל עם ועם, מדינה ומדינה, עיר ועיר, התבונן •אל מורעותיהם והראה מה יקנו ומה ימכרו, מה יבקשו ומה יציעו, במה יעסקו ויבלו את עתותיהם, בקצרה, כמו בראי תראה מה טיבו של מצבם החומרי והמוסרי. אם תראה המון ״מודעות״ מרופאים בי ירפאו כל ננע וכל מחלה, חולי מעים ומחלת סתרים... אם בתי המרקחות יודיעו, כי יש אתם אמצעים "ידועים" לכל נגע ומדוה, לכל זב ומצורע... אות הוא בי המחלות ההן מצויות מאד בעיר ההיא. כי לא לשוא יפרסמו הרופאים את אומנתם ובתי המרקחת את רפואותיהם הבדוקות, ובודאי יש ״בעלנים״ על בל אלה. אם תקרא מודעות "משמשי בית דין" כי ימכרו בפומבי נכסי פלוני ואלמוני, אם תקרא מודעה כי מפני נסיעה "פתאומית" עומרים להמכר בחצי שוים בלי בית שונים, מראות הצבאות,שלחנות יקרים וכדומה, הוי, ידידי, סימן רע הוא, סימן דלות... אם בתי עקד הספרים יודיעו, בי הוזילו מחיר המקרא, אות בי לא רבים ישחרו את בתיהם. אם בעלי החנויות יודיעו, כי ימכרו את כל סחורתם מכירה גמורה וחלוטה, בזול גדול, בחצי מחירה, בנכיון מן הקרן - אות כי אין פדיון והפרנסה מעטה... ועוד,׳ כי יחשבו את "הקונים הנכבדים" לטפשים גדולים שאינם מבינים מאומה בהויות העולם.... אם רבו המודעות מבתי ספר המחול שנפתחו מחדש ו״בתי משתה ושיר״- אות כי הצניעות לא תפרח נעיר הזאת ...