Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 143

143 מ&ע לארץ ישראל האלה, אשר בכל יכלתם יתאמצו להתקרב לארץ אבותינו: להם מורים בבתי הספר- מא״י, רבנים-מא״י, פרופיסורים בהאיניווערסיטעטים ־ מא״י. את בניהם ישלחו להשתלם בלמודים - לא״י, והעשירים והמיוחסים נם יתחתנו בבני ארץ ישראל ויקחו נשים לבניהם ואנשים לבנותיהם ממיוחסי ירושלים. הנה בי כן יתאחדו מזרח ומערב, ואחינו הרחוקים בהיותם בקצוי תבל - מרחוק יזכרו ויעלו על לבם את ארץ אבותינו. וירושלים היא עתה כמו מטרופלין של ארגנתינא. - כחצות הלילה באנו לקושתא. - וביום הרביעי לפנות הערב באנו לבארות. ובארות, אף כי היא אחת הערים הגדולות בא״י, מרכז המסחר של פלכי לבנון וחרמון ומסלת הברזל תלך משם לדמשק וללי.ש אשר על הירדן, ושם מושב שר גליל הלבנון וההנהגה המרכזית של מכרי הרים בצפון א״י, ובית הספר הגבוה למחצבי הרים,-בכל זאת הנוסע שיסע לא״י בפעם הראשונה יעבר עליה וישים דרכו הלאה, כי מטרת נסיעתו היא מרכז היהדות ולב האומה - ירושלים. ומירושלים יאחז את דרבו הלאה, צפונה ונגבה, קדמה וימה, לראות את הארץ . - הבקר אור, ואנחנו יצאנו את החוף ונעבר את הערים והכפרים ן עין יעקב׳ גבעת בנימין, סולם צור, בית העמק, רמת הלבנון, עכו, כרמל, חיפה, כרמל חרש, מישור, עמק השלום, קריתים, הר בנימין, צמח דוד, חדרה... ועוד ערים וכפרים מלאים כל טוב. מהם כאלה שנבנו מחדש על ידי עולי הגולה, ומהם שהקימו חרבות ראשונים. כל החוף מן בארות עד יפו כגן עדן לפנינו, כפרים מלאים כל טוב וערים בנויות בנאוה, עם חופים מתוקנים ובתי מלאכה ועבודה, לא תשבע עין מראות את המחזה היפה. כי שפך פה הטבע את כל הודו: ההרים מרחוק יתנשאו עד לעבים ׳ עליהם יתעלם שלג עולמים, והעמקים יעטפו בר ושדי תבואות? ואחי אל, ארזי לבנון לשמים ישאו שיאם, ושמש ארץ הקדם, שמש ארץ ישראל תאיר על בל אלה. וים התיכון ילחך את רגלי ההרים, וכמו יספר לבני אדם את סודות ההרים האלה ומה רב טוב צפון בם... אין קצה לכל ההוד והדר, כי חבל הארץ ההיא הברוכה בכל רחבי תבל. לפנים נסעו הנוסעים לטיול ולענג לארץ שווייץ באירופא . אבל התוכל שווייץ לרמות לארץ ישראל?-השמים הבהירים, חום השמש, מזג האויר וים התיכון - בשווייץ אינם. ועל כל אלה התאמצו בגי ישראל להוסיף על הדרת הטבע, ויבנו היכלות ומגדלים ויחפרו תעלות מים, ויפלו מסלות ודרכים וגשרים ומגדלים פורחים באויר וכל תענוגי בני אדם, ומכל קצוי ארץ יבואו הנוסעים הנה להשתעשע, להתענג ולחלץ עצמותיהם.- לעת הצהרים עמדה האניה בחוף יפו . על ראש התורן התנוסס דגל מחנה יהודה, מראש המגדל אשר בעיר השמיע כלי התותח את קולו, לאות בי באה אניה עם ,׳אורחים יקרים". והמון רב מאמ&י