Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 141

באחת, אין הדרך בטוח כל כך כמו בספינה, כי אחרי ההמצאות הגדולות והמכונות הרבות שהמציאו, עוד רחוק מגדל הפורח מתכלית השלמות ז וזאת שנית, עובר אורח כמוני הנוסע בכדי לראות ולהתבונן, הוא יבכר את הספינה על. המגדל. כי יתנשא המגדל למעלה למעלה על הרים ועמקים, יערות ונהרות, ימים ומדברות, כפרים וערים, התעיף עיניך ואינם, לא כן בספינה אשר תסע ותנוח ויש לך אפשרות לראות הכל, להתבונן אל הכל. לפנים נסעו אבותינו חו״צ הראשונים מאשרות ליפו׳ דרך שני שבועות ויסבלו בדרכם עמל ומכאובים, ויהיו ללעג ולקלס לרבי האניות והמלחים, ובכל זאת לא התאוננו על גורלם המר. ומה עוד עתה! אנית החשמל במהירות יתיה תלך, אם לא במהירות המגדל הפורח באויתאבל בארבעה ימים נבא לבארות. גם מחלת הים סר פחדה כעת, כי המציאו הרופאים תרופה לה, ומפני סערות וזועות אין לפחוד, אחרי אשר במכונת החשמל אפשר להשקיט את הים במרחק ידוע סביב הספינה -אנית החשמל ״יהודה המכבי״ עמדה על העוגן ודגל מחנה יהודה התנוסס עליה. האניה ההיא אחת האניות היותר גדולות ומתוקנות. כל עיקרה נבנתה להוביל נוסעים ולא למשא. אורך האניה שלש מאות אמה, רחבה ארבעים וגבהה מעל פני הים שלשים אמה. מכונתה לכח ״שני אלפים סוסים״, מהירות מסעה שמונים פרסאות לשעה. מתוקנת היא בכל מיני תקונים: יש בה אמבטאות, בתי מרחץ, אולם הזמרה והמחול, אולם הקריאה, חרר האוכל, בית התפלה, הכל על צד היותר מתוקן. ביחור תצטיין בבית המבשלות שלה, המלא מזן אל זן מבחר המאכלים והמשקאות של כל שלשת חלקי התבל: אירופא, אזיא ואפריקא, וכמובן, הבל על צד היותר טוב וכשר. נבנתה האניה בשנת תשמ״ח במבנה האניות אשר בחוף עכו; הספינה כלה מברזל הכרמלי, המכונה מבית מלאכת "אפרים ומנשה" בקיסרין, וכל הכלים כלי עץ מארזי הלבנון, כלי זכוכית וגביש מחומר בקעת ים המלח, וכלי כסף ומתכות שונות ממכרי המחצב שבהרי אפרים. רב החובל יונה בן אמתי גמר את חק למודו בהאקדעמיא לידיעת הים ביפו, עוזריו גם כן יצאו מבית המדרש דיפו, והמלחים כלם למדו בבית הספר ללמידי המלחים בבארות, ורב המכונה מר ברזילי גמר את חק למוריו בביה״ם לחרשת המעשה-בעין גדי. הפעמון מעל ראש המגדל השמיע אחת ושתים, והחליל אשר באניה׳ השמיע גם כן את קולו: אחת ושתים ושלש. רב החובל קרא בשופפרת: "לפנים! לאחור! מן הצד! במהירות! במתינות! עמוד! הלאה!" ורב המכונה הרק על כפתרים שונים במכונת!/ זהאניה החלה להתרחק מן החוף. הנוסעים כלם כחמשת אלפים במספר, רובם עברים, התאספו על המכסה, לראות את העיר טרם הפרדס. מעט מעט והאניה, כמו ביד נעלמה, התרחקה מן־ החוף במהירות נפלאה. עור מעט נראה רק ראשי המגדלים, עוד איזה רגעים - וגם הם אינם, ורק בקני המבט עור נראה את העיר, והאדר. כמו תררף גרוח ונשאת בין המים והשמים.