Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 68

הפנימית,-והיו מעתה למחנה אחת, אשר. הקדש מלחמה על השיטה החיובית הישנה" מלחמה לשם שלילה וגדעון בלבד. מלחמה כזו אין סופה על הרוב לא נעחון גמור של א ח ד הצדדים ולא שלום והתקרבות בין ש ליי הצדדים " בי אם-התרחקות מוחלטת לעולם. עיפים וחדלי־כח מעמל המלחמה עוזבים גם שניהם את המערכה ושובתים מריב; בעלי החיוב שבים לחייהם הישנים על פי שיטתם ובעלי השלילה נבדלים מהם לכת מ יו חדת עם סדרים חדשים לפי שיטתם. הכת הזאת השלילית היא צעד לאחור ולא לפנים; היא מוחקת מעל לוח הלב דברים שהיו כתובים עליו ואינה כותבת תחתיהם כלום, בי אם מתאמצת למתוח ולהגדיל את הכתב הנשאר עד שימלא גם מקום המחק׳ כלומר, מרימה על נם איזה חיוב אחר ישן, שהיא מודה בו, ומשתדלת לקשר אליו כל אותם "הענינים הרוחניים" שהיו קשורים אל החיוב הנהרס ונשארו עתה בלי נושא. האמצעי הזה מספיק לה כל עוד עליה להלחם בשונאיה; כי השלילה עצמה, האוזרת חיל לכבוש לה דרך, תהיה אז למקור חום וחיים ותוסיף אומץ גם לצד החיוב, לאותו "הכתב הנשאר". אך כאשר תשבות המלחמה מחוץ והשלילה תשוב למה שהיא באמת - לאפם ואין, אז יעמדו ולא ינועו עוד גם חייה מבפנים; "הכתב הנשאר" ישוב ויתבוץ למרתו הראויה לו והמקום הפנוי שבלב יחרב וידולדל. כת הקראים היא תמונה מדויקת מתנועה שלילית כזו. עוד לפגי ענן היו "בעלי שלילות פרטיות", שלא מצאו נחת בפלפולי הישיבות שבבבל ובדין זה או זה שהמציאו חדשים לבקרים, אלא שלא התחברו לכת אחת, פל זמן שהשלילות הפרטיות לא התכנסו כלן בשיטה אחת מסביב לאיזו שלילה יסודית. וכשבא ענן והעמידן על אחת: על בטול האמונה במציאות תושבע״פ והכחשת הצורך בה, - מיד התלקטו רבים אל הדגל הזה והיו למחנה אחת, לכת שלילית. הכת הזאת, בראשיתה, כל זמן שנרדפה ורדפה, היתה מלאה חיים ורגש, שנאה בוערת כאש אל התלמוד ואהבה בלי מצרים אל "הכתב הנשאר״-אל המקרא; אך משנבדלה לגמרי מיתר העם וגם אהבתה נם שנאתה לא מצאו מחיה עור ברוח ההתנגדות, הדלה להתנועע ותהי כאכן שאין לה הופכים עד היום הזה. אך תנועה שלילית בלבד, באותה של הקראות, היא באמת בלתי מצויה כל כך. רוב בגי האדם אינם יבולים לעקור נטוע שנשתרש בלבם גם אחר שנתיבש;בי אף אם אין להם עור חפץ בו מצד עצמו, יש להם חפץ באותם "הענינים הרוחניים,, התלוים בו, בין שנולדו על ידו ובין שנתקשרו עמו אחרי כן, והם מרגישים מראש את הריקות שתשאיר בלבם עקירה זו ונרתעים לאחוריהם. הביגונים האלה שבבעלי השלילה