Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 57

עמחה ועזעזון ליהודים.; צ ן ד |י: שאון מגיר, אלכסנדריה הומיה, בייצות יךדוקו־ן ז.קן ונער׳ ישקו יתצו אל פנה שאיה,? 1 ז *% ד : * צ בעננים .יעלו יחחוללו כסער׳ להבים פניהם איש אל רעהו יתמהו ־- : צ :••*,״ ■% •י *״ י : ז שם נמצא חלל לא נודע מי הכהו. . 1 •;צ צד ־* י ד ובקול המלה המונים .יץותו: ארזינו החלל מכני דדונים, היהודים הארורים אתו רצחו, דמו למו מצו לעשות בונים - ד צ ז ־:־־* •צ" מות ליהודים! - לעשות במו נזקמה קול!ימי אחינו צעקים מן האדמה! נחל גפרית נשמת העדה הרעה׳ המון מר ונמהר שוקק משק גבים, ולמשבנות ןשראל ברעש ודעה שות שתו האספסוף יחפים ורעבים, ובראשם מאשריהם את העם מבינים הלכים הלוף והטף חמת תנינים . לאמונה יטיפו בחמת קנאת זעם, .יתהללו ויגעשו גאלי דם החלל, מקול צערי אונם תרעש אדמת חם וזרועי ידיהם;פזו* למהר שלל, בעברם הקדישו קרואים הלכים לתמם - זבח היום לעם, משתיהם בחמם!