Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 58

13 די ד ם וברחוב היהודים אימה חשכה. עם?ונושף ומירט נכון לצלע / שוט לשון שוטף והוא?תוף הך$בה, וךכושו גם נ?שו תוף כף הקלע; לוני החלל - לנפש יהודי יודעת מה צפון לו בשמועה הנשמעת. יוני החלל - אבל גדול ליהודים, :ז•?י ץ 1 •י ... 7 - עמק הבכא כל בית, בור צרה, אמות מנזזגות .על צוארי הילדים׳. הבתולות הפות חבאו במערה. בתי התפלה ה?ברים מלאו ולבבם זקךעו לאלהים קראו. קראו?חלקה בזעקה גדולה ומרה ־ הן נשמע בחוץ קול ך4לי הגרודים, אלה פיהם מלא סביבם נשערה, הלכים וקרבים למעונות היהודים.* עוד מעט, עוד רגע - שד חמם ורצח, ובתים גדולים .וטובים - שממות נצח. הס, מה נלהס ההמון להוא כמתעתע? מה .ישטטו שוטרים - הלנונן אתיו? ודבר שלטון הוא השב מבלע להדוף מתקוממים וחמימים ישליו? ומה ראש הורידו אנשי הדמים " המוסר לקחו, מדרכם נכלמים? ן־ ד זזו •־":ד •:ד• דברו השוטרים הודיעו נאמנה, כי החלל הנמצא איננו לוני, הוא היהודי העובר שנה שנה - : ז "* זז ז? עם ערור מערבו - הרובל העני, ובבית המךזוו ץרורו מצאו מכרוהו #ם סףאים- גם הם נודעו.